"אלה מושכלות יסוד: הזכות להורות וזכותו של ילד לגדול בחיק הוריו הטבעיים הן זכויות שלובות זו בזו, היוצרות יחדיו את הזכות לאוטונומיה של המשפחה. זכויות אלה הן מיסודות הקיום האנושי, וקשה לתאר זכויות אנוש שתשווינה להן בחשיבותן ובעוצמתן." (בע"מ 377/05 פלונית ופלוני ההורים המיועדים לאימוץ הקטין נ' ההורים הביולוגיים, [פורסם בנבו], בפסקה 6 לפסק דיני).
בצד זכות האדם להגנה על חייו ועל קדושת חייו, ניתנת הגנה חוקתית לזכות האדם לממש את משמעות החיים ואת טעם החיים. הזכות למשפחה היא טעם החיים שבלעדיו נפגעת יכולתו של אדם להגיע לידי הגשמה עצמית ומימוש עצמי. בלא הגנה על הזכות למשפחה, נפגע כבודו של האדם, נגרעת זכותו לאוטונומיה אישית, ונמנעת ממנו היכולת לקשור את גורלו עם בן זוגו ועם ילדיו ולקיים חיים מתוך שותפות גורל עימם. בין זכויות האדם, ניצבת זכותו של אדם למשפחה במידרג העליון. היא קודמת בחשיבותה לזכות הקנין, לחופש העיסוק, ואף לפרטיות ולצינעת הפרט. היא משקפת את תמצית הווייתו של האדם ואת התגלמות הגשמת עצמיותו.
ערך הבטחון
7. בהינתן משקלה ועוצמתה המיוחדת של הזכות למשפחה הנתונה לפרט, גריעה ממנה תתכן רק מקום שכנגדה עומד ערך נוגד בעל עוצמה וחשיבות מיוחדים. "מידת
--- סוף עמוד 216 ---
חשיבות הצורך הנדרשת על מנת להצדיק פגיעה, עשויה להשתנות לפי מהותה של הזכות הנפגעת... התכלית היא ראויה אם היא נועדה להגשים 'מטרה חיונית, או צורך חברתי לוחץ, או עניין חברתי מהותי'." (בג"צ 6893/05 ח"כ הרב יצחק לוי ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', נט(2), 876). חובתה של המדינה להגן על חיי אזרחיה מעמידה את אינטרס הבטחון ברמת חשיבות גבוהה ביותר. לאינטרס זה שתי פנים: פן חברתי, המקרין על חובתה של המדינה להגן על בטחון אזרחיה; ופן אינדיבידואלי, המקרין על זכות הפרט בחברה להגנה על חייו. הזכות לחיים היא זכות חוקתית ראשונה במעלה של האדם, והיא ניצבת ראשונה במעלת זכויות האדם המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם זאת, ערך ההגנה על בטחון החיים אינו עשוי מיקשה אחת. הוא נושא משמעויות שונות ועוצמות שונות בהקשרים שונים. משקלו היחסי משתנה מענין לענין בהתאם למידת ההסתברות למימושה של הסכנה לחיים הנובעת מההקשר הענייני הספציפי.
8. במתח הקיים בין ערך בטחון החיים לבין זכויות אדם אחרות, ובכללן הזכות למשפחה, גובר שיקול הבטחון מקום שישנה וודאות או הסתברות קרובה לוודאות כי אם לא תינקט פעולה הכרוכה בגריעה מזכות האדם, כי אז ייפגעו חיי אדם. הזכות לחיים קודמת לזכות לממש את משמעות החיים, שכן בלא חיים לא נותר דבר. אולם, דרך כלל, באיזון בין הבטחון לבין זכות האדם איננו עוסקים בערכים מוחלטים, ולרוב איננו מניחים וודאות לפגיעה בחיים. אנו עוסקים בהסתברות של מידת הסכנה, ואותה אנו אומדים כנגד הפגיעה בזכות האדם.