(E. V. Rostow, “The Japanese American Cases – A Disaster”, 54 Yale. L. J. 489 (1945);
Liam Braber, "Comment: Korematsu's Ghost: A Post-September 11th Analysis of Race and National Security," 47 Villanova L. Rev. 451 (2002).)
הנסיבות באותה פרשה שונות בתכלית מאלה העולות בענייננו, אך הרוח המנשבת ברקע התפיסה החוקתית שהוחלה שם בדעת הרוב אינה זרה לטענות שנשמעו מפי המדינה בסוגיה שלפנינו. נישמר אנו מעשיית טעויות דומות. נימנע מפגיעה גורפת בציבור שלם החי בתוכנו הראוי להגנה חוקתית על זכויותיו; נגן על בטחון חיינו באמצעות אמצעי פיקוח אינדיבידואליים גם אם יש בכך כדי להעמיס עלינו מעמסה נוספת, ואפילו אם משמעות הדבר הותרת שוליים מסוימים של הסתברות לסיכון. נגן בכך לא רק על חיינו אלא גם על ערכי חיינו (בג"צ 5627/02 סייף נ' לשכת העיתונות הממשלתית, פד"י נח(5) 70, 77).
סוף דבר
--- סוף עמוד 229 ---
22. איש לא יתכחש לחומרתו של המצב הבטחוני בו אנו שרויים, ולמשימה העליונה המוטלת על המדינה להגן על חיי אזרחיה. בה בעת, כשם שיש לקדם את פני הסכנה לחיים ולהתגונן בפניה, כך יש להישמר מפני סכנת אובדן הבטחון בערכים ובהגנה על זכויות אדם. יש להיזהר משחיקתן של זכויות אדם על רקע טיעון בטחוני בלא שנשמרת היחסיות הראויה ביניהם. בלא הקפדה על יחסיות זו, עלולה התפיסה החוקתית המגינה על זכויות אדם, להישחק; עימה, עלולים להיווצר בקיעים ביסודות המשטר החוקתי; דפוסי החיים הדמוקרטיים בישראל עלולים להיפגע, וההכרה בכבוד האדם ובזכותו למימוש עצמיותו עלולה להימצא מסוכלת. יש להזהר מהליכה אחר טיעון בטחוני כסומא באפלה מקום שאימוצו מביא לפגיעה בזכות אדם. יש לבחון את אמיתותו ואת עוצמתו על פי נתונים בדוקים, ולאמוד אותו על פי מבחני הגיון, שכל ישר, וכללי הסתברות.
במקרה זה איני שותפה לדעה לפיה יש לאמץ את הצורך הבטחוני במידה ובשיעור הנטענים על ידי המדינה. אני מזהה פער ניכר בין עוצמתו של השיקול הבטחוני כנטען על ידי המדינה, לבין עוצמת הפגיעה בזכויות אדם מן המעלה הראשונה הנגרמת בעקבות החוק. לפיכך, אני מגיעה למסקנה, וביתר שאת, כי על השיקול הבטחוני לסגת בפני זכות האדם. עם זאת, גם כך, אין מקום לאיזון בערכים מוחלטים, אלא בערכים יחסיים. ולפיכך, המעבר מאיסור גורף (להוציא מספר חריגים) המעוגן עתה בחוק על כניסת בני זוג פלסטיניים לישראל אל שיטת הבדיקות הפרטניות לאיתור פוטנציאל סכנה אינדיבידואלי הוא המשקף את נקודת האיזון הראוייה. עוצמתו היחסית של השיקול הבטחוני, מן הדין שתקרין גם על אמצעי הבדיקה הפרטניים שיש להפעיל לצורך מתן היתרי כניסה למבקשים להתאחד עם בני זוג ישראלים, וכן על דרכי הפיקוח שראוי להנהיג ביחס לבני זוג פלסטיניים שכניסתם הותרה, ובמהלך ישיבתם בישראל. עוצמתו היחסית של השיקול הבטחוני, מן הדין שתקרין אף על המבחנים והעילות הרלוונטיים שראוי לגבש לצורך לעניינים אלו.