25. אני מצטרפת למסקנת הנשיא בדבר בטלותו של החוק, ולפרטי הסעד המוצע על ידו.
ש ו פ ט ת
השופט א' גרוניס:
--- סוף עמוד 230 ---
1. מסכים אני לעיקרי הדברים שבחוות דעתו של חברי המשנה לנשיא (בדימוס) מ' חשין. מכאן ברור, שדעתי שונה מדעתו של חברי הנשיא א' ברק. אוסיף משלי דגשים מסוימים המבליטים את חילוקי הדעות בין עמדתי לזו של חברי הנשיא.
2. חברי הנשיא מגדיר באופן רחב ביותר את הזכות החוקתית לחיי משפחה (כחלק מכבוד האדם). הוא כולל בגדרה את זכותו של בן הזוג הישראלי להכניס לתחומי ישראל את בן זוגו הזר, אפילו הוא נתין של מדינת אויב, על מנת שהזוג יוכל לקיים חיי משפחה בארץ. משנמצא כי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן - החוק) פוגע בזכות החוקתית, עובר הנשיא לבדוק האם מתקיימים תנאיה של פיסקת ההגבלה. עמדתו של חברי הנשיא במקרה הנוכחי תואמת את גישתו במקרים אחרים, בהם עלתה שאלת היקפה של הזכות החוקתית (באופן כללי לגבי השקפתו של חברי הנשיא בנושא זה ראו, א' ברק, פרשנות במשפט: כרך שלישי - פרשנות חוקתית (1994), עמ' 390-369). כך למשל, בעניין היקפה של זכות הקניין (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו) ושל החירות ממאסר (סעיף 5 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). במקרה הראשון כולל הנשיא בגדר זכות הקניין, כנראה, כל אינטרס רכושי (ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221 (להלן - פרשת בנק המזרחי), 431; בג"ץ 5578/02 מנור נ' שר האוצר, פ"ד נט(1) 729). במקרה השני מביאה גישתו של חברי הנשיא לכך שכל חוק פלילי חדש הכולל עונש מאסר, וכל החמרה של ענישה הנעשית בחקיקה, פוגעים בזכות היסוד (ע"פ 4424/98 סילגדו נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 529). לעומתו, חברי המשנה לנשיא (בדימוס) חולק על היקף פרישתה של הזכות החוקתית בה עסקינן. לדעתו, אין הזכות לחיי משפחה כוללת בחובה את זכותו של אזרח ישראלי לאיחוד משפחות בישראל עם בן הזוג הזר, בוודאי שלא בעת מלחמה או בזמן מאבק מזוין עם מדינתו של בן הזוג הזר. ההגדרה הרחבה מאד של הזכות החוקתית, כשיטתו של חברי הנשיא, מביאה לכך שחוקים לא מעטים ייחשבו כפוגעים בזכויות חוקתיות ולפיכך יהיו חייבים לעמוד בבחינה החוקתית, קרי בתנאיה של פיסקת ההגבלה. התוצאה עלולה להיות זילות של הזכויות החוקתיות. כמו כן עלולה להתעורר בעיה מעשית באשר ליכולתם של בתי המשפט להתמודד השכם והערב עם טענות חוקתיות (פרשת בנק המזרחי, עמ' 332 בין האותיות ב'-ה' (הנשיא מ' שמגר), 471-470 (השופט י' זמיר); בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי השקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4) 367, 419 בין האותיות ד'-ה' (השופטת ד' דורנר)). אפילו מקבלים את גישתו המרחיבה של חברי הנשיא בכל הנוגע לזכות לחיי משפחה, עשויה לעלות הטענה שבמקרה הנוכחי מתנגשת זכות זו בזכות חוקתית אחרת, היא הזכות