--- סוף עמוד 234 ---
(השוו, בג"ץ 2533/97 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נא(3) 46, 58-57). כך, למשל, לגבי תחומי משק וכלכלה נאמר כי לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת נתון מרחב תימרון רחב יחסית, בין היתר הואיל ומדובר בהכרעות שטמון בהן מרכיב של אי וודאות והכרוכים בשיקולים מקצועיים שמחוץ למומחיותו של בית המשפט (פרשת בנק המזרחי, עמ' 575 (השופט א' גולדברג); בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4) 367, 389-388; בג"ץ 4769/95 מנחם נ' שר התחבורה, פ"ד נז(1) 235, 263). הוא הדין, כאשר מדובר בהערכה ביטחונית התלויה בגורמים ובמשתנים רבים (בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' הכנסת, פ"ד נט(2) 481, 576-572). גורם נוסף שיש להתחשב בו ואשר עשוי להשפיע על מרחב התימרון החקיקתי הוא החשש מפני טעות שיפוטית. בכך אעסוק עתה.
8. חברי הנשיא סובר כי "טעותה של הרשות השופטת בימי חירום קשה היא יותר מטעותן של הרשות המחוקקת והמבצעת בתקופת חירום. הסיבה לכך היא שהטעות של הרשות השופטת תלווה את הדמוקרטיה גם בחלוף איומי הטרור, ותישאר בפסיקתו של בית המשפט כאבן שואבת לפיתוחן של הלכות חדשות וקשות. לא כן טעותן של הרשויות האחרות. הן תמחקנה ולרוב איש לא יזכור זאת" (פיסקה 21 לחוות דעתו). מכך משתמע, כי קביעה שהחוק עומד בתוקפו ואין למוחקו מספר החוקים תהווה טעות שתוצאותיה ילוו את המדינה בעתיד ואפשר אף לאחר שתסתיים תקופת המלחמה והטרור. ברם, אל החשש מפני טעות שיפוטית עלינו להתייחס משני הכיוונים. היינו, לא רק מנקודת המבט של טעות שעניינה קביעה שהחוק הוא חוקתי, אלא גם מנקודת המבט של טעות שעניינה קביעה הפוכה, לפיה החוק אינו עומד במבחן החוקתי. אכן, אם תידחנה העתירות שבפנינו וייקבע שהחוק בעינו עומד, תיגרם פגיעה בזכות לחיי משפחה של מספר בלתי ידוע של אזרחי ישראל. מנגד, אם תתקבלנה העתירות וייפסק כי אין תוקף לחוק, תיגרם פגיעה בזכות לחיים ולשלמות גופנית ונפשית של מספר בלתי ידוע של בני אדם. הואיל ועסקינן בנעלמים משני צידיה של המשוואה, אין מנוס מלהביא בחשבון את האפשרות של טעות. לשיטתי, יש ליתן משקל גבוה יותר לחשש של טעות באותו צד של המשוואה בו מונחת הזכות לחיים. ובדבריו של המלומד ג' דוידוב:
"When the harm that would be generated by a judicial mistake is especially severe, courts should raise the bar before striking the legislation down." (G. Davidov, The Paradox of Judicial