--- סוף עמוד 236 ---
(למשל, ע"ב 2/84 ניימן נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת עשרה, פ"ד לט(2) 225, 310; ע"פ 6696/96 כהנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(1) 535, 580; רע"א 6709/98 היועץ המשפטי לממשלה נ' רשימת מולדת-גשר-צומת לבחירות לרשויות המקומיות, נצרת-עילית, פ"ד נג(1) 351, 361-360; עוד ראו, Kennedy v. Mendoza-Martinez, 372 U.S. 144, 160-161 אשר הוזכר בבג"ץ 448/85 דאהר נ' שר הפנים, פ"ד מ(2) 701, 716). לטעמי, יפה אמירה זו לגבי המקרה דנא.
11. חוות דעתו של חברי הנשיא, כדרכו, עשירה באסמכתאות מכל קצווי תבל ומלאה בהפניות להוגים ומלומדים רבים. עם זאת, לא הצביע חברי הנשיא ולוּ על דוגמה אחת של מדינה שהתירה כניסה של אלפי נתיני אויב לשטחה למטרה כלשהי בשעת מלחמה או בזמן מאבק מזוין. על אחת כמה וכמה שלא נמצאה דוגמה לפיה בית משפט מדינתי חייב מדינה להתיר כניסה של אלפי נתיני אויב לשטחה שלה. אסיים בדבריו של לורד Hoffmann (שאמנם נאמרו לגבי החלטה מינהלית ולא לגבי פסילת חוק, אך יפים הם לענייננו):
"…in matters of national security, the cost of failure can be high. This seems to me to underline the need for the judicial arm of government to respect the decisions of ministers of the Crown on the question of whether support for terrorist activities in a foreign country constitutes a threat to national security. It is not only that the executive has access to special information and expertise in these matters. It is also that such decisions, with serious potential results for the community, require a legitimacy which can be conferred only by entrusting them to persons responsible to the community through the democratic process. If the people are to accept the consequences of such decisions, they must be made by persons whom the people have elected and whom they can remove." (Secretary of State for the Home Department v. Rehman [2001] UKHL 47)
דברי אזהרה אלה, הם עצמם ראוי להם שיתקבלו בזהירות, שמא ייחצה הגבול באופן שבית המשפט יתפרק מהתפקיד החוקתי המוטל על כתפיו. מתן משקל יתר
--- סוף עמוד 237 ---
לדרישות הביטחון עלול, אכן, לגרור פגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם. עוסקים אנו בעניינים שאינם ניתנים למדידה מדויקת. בסופו של יום, השאלה היא שאלה של נטילת סיכונים. ההכרעה במקרה זה קשה מאד. זאת בשל כך שלא ניתן ליישב במקרה הקונקרטי בין ערכים בסיסיים. אולם, משהועמדנו בפני הצורך לפסוק את דיננו, אין בידינו לברוח מפני הכרעה. להשקפתי, הסיכונים שייגרמו עקב פסילתו של החוק, מחייבים את בית המשפט להימנע מביטולו אף אם מנגד עומדת פגיעה בזכות יסוד.