12. לפיכך, דעתי היא שיש לדחות את העתירות.
ש ו פ ט
השופטת מ' נאור:
לדעתי, כדעת המישנה לנשיא (בדימ') מ' חשין, יש לדחות את העתירות.
ראשית דבר
1. בשנים האחרונות הטרור לא היה עוד נחלתה הבלעדית או הכמעט-בלעדית של ישראל. תחילת המאה הנוכחית התאפיינה במתקפת טרור רבת עוצמה במוקדים שונים בעולם. לעיתים הכה הטרור בארצות הדמוקרטיות ללא הכנה מוקדמת. ארועי ה-11 בספטמבר בארצות-הברית לא במהרה ישכחו מלב. מדינות רבות נערכו מחדש, התאימו עצמן למציאות החדשה שנכפתה עליהן, ובמסגרת זו נעשו גם שינויים בחקיקה. נזכיר, מבלי למצות, כמה דוגמאות מרחבי העולם: בארצות-הברית - 2001of The Patriot Act, ובשמו המלא: Uniting and Strengthening America by Providing Appropriate Tools Required To Intercept and Obstruct Terrorism (USA PATRIOT) Act of 2001; בבריטניה - The Anti-terrorism, Crime and Security Act 2001; באוסטרליה - The Security Legislation Amendment (Terrorism) Act 2002; ובקנדה - The Anti-Terrorism Act 2001.
2. בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר השתנתה השקפתה של ארצות-הברית על הטרור והלחימה בו מהקצה אל הקצה. בעקבות כך הושפעו מדינות רבות. יש הגורסים
--- סוף עמוד 238 ---
כי הטרור הביא באותן מדינות ל"חקיקה שהיא תוצר של היסטריה" (עמנואל גרוס מאבקה של דמוקרטיה בטרור היבטים משפטיים ומוסריים 679 (2004)). ואולם, כפי שציין חברי הנשיא "ישראל לא הייתה זקוקה לאירועי ה-11 לספטמבר 2001 כדי לגבש את עמדתה ביחס לטרור. לנו היה טרור ב-10 לספטמבר 2001 וימים רבים לפניו, ולנו יש טרור ב-13 לספטמבר 2001 וימים רבים אחריו" (אהרן ברק "הקדמה מאת אהרן ברק", שם, בעמ' 25). חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: החוק) - שאת חוקתיותו אנו בוחנים עתה - הוא חלק משורה של צעדים שנקטה ישראל להגנה על חיי תושביה, שאת חוקיותם בחן ובוחן בית משפט זה. לא אמרנו, אף לא נאמר, כי דברי החקיקה שהזכרנו היו עוברים את מבחני הביקורת החוקתית. חקיקה המטילה מגבלות לעומת המצב שקדם לה, דוגמת חוקי המלחמה בטרור, היא חקיקה ה"מועדת" מעצם טיבה לביקורת שיפוטית על חוקתיות החוק. דוגמא יפה לכך נמצא בפסק דינו של בית הלורדים בפרשת A and others v. Secretary of State for the Home Department, X and another v. Secretary of State for the Home Department [2004] UKHL 56, [2005] 2 AC 68, בו לא עמדה הפגיעה בזכות לחירות בביקורת החוקתית. אכן, הביקורת החוקתית בישראל מתבצעת בעת שלום ובעת מלחמה כאחת. עלינו להיות ערים בין השאר לכך שלעתים, בצוק העתים, התגובה למלחמה או לטרור עלולה להיות מוגזמת. עמד על כך הלורד הופמן (Hoffmann) (שם, בעמ' 51-50), עת ציין כי במבט מפוכח ובראיה לאחור, אמצעים שננקטו בתקופת נפוליאון ובשתי מלחמות העולם נמצאו ככאלו שהופעלו שלא לצורך ובאופן אכזרי.