--- סוף עמוד 31 ---
בג"ץ 10026/01 עדאלה נ' ראש הממשלה, פ"ד נז(3) 31, 39). הפגיעה בשוויון היא "הרע מכל רע" (השופט מ' חשין בבג"ץ 7111/95 מרכז השלטון המקומי נ' הכנסת, פ"ד נ(3) 485, 503; להלן - פרשת מרכז השלטון המקומי). עמדתי על כך בפרשת פורז:
"השוויון הוא ערך יסודי לכל חברה דמוקרטית... הפרט משתלב למירקם הכולל ונושא בחלקו בבניית החברה, ביודעו שגם האחרים עושים כמוהו. הצורך להבטיח שוויון הוא טבעי לאדם. הוא מבוסס על שיקולים של צדק והגינות. המבקש הכרה בזכותו, צריך להכיר בזכותו של הזולת לבקש הכרה דומה. הצורך לקיים שוויון הוא חיוני לחברה ולהסכמה החברתית שעליה היא בנויה. השוויון שומר על השלטון מפני השרירות. אכן, אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה, כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם" (בג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד מב(2) 309, 332; להלן – פרשת פורז; ראו גם בג"ץ 104/87 נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מד(4) 749, 760; להלן – פרשת נבו).
אכן, "הפליה מכרסמת עד כלות ביחסים בין בני אנוש, ביניהם לבין עצמם. תחושת הפליה מביאה לאובדן עשתונות ולהרס מירקם היחסים בין אדם לרעהו" (השופט מ' חשין בפרשת מרכז השלטון המקומי, שם). "ההפליה היא רעה החודרת לבסיס המשטר הדמוקרטי, מחלחלת ומקעקעת את יסודותיו, עד שלבסוף היא מביאה להתמוטטותו ולחורבנו" (בג"ץ 2618/00 חברת פארות בע"מ נ' שר הבריאות, פ"ד נה(5) 49, 52). במסגרת זו קשה ואכזרית היא ההפליה בשל דתו או גזעו של אדם, הפליה "גנרית" שכזו "פוצעת אנושות" (השופט מ' חשין בבג"ץ 2671/98 שדולת הנשים בישראל נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד נב(3) 630, 658; א' ברק, שם, 142). על כן נפסק, ברשימה ארוכה של פסקי דין, כי הפליית הישראלי הערבי אך בשל היותו ערבי פוגעת בשוויון ממנו נהנים כל הישראלים (ראו בג"ץ 392/72 ברגר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז חיפה, פ"ד כז(2) 764; בג"ץ 328/88 אביטן נ' מינהל מקרקעי ישראלי, פ"ד מג(4) 297; להלן – פרשת אביטן; בג"ץ 6698/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(1) 258; להלן – פרשת קעדאן; בג"ץ 1113/99 עדאלה נ' השר לענייני דתות, פ"ד נד
--- סוף עמוד 32 ---
(2) 164; בג"ץ 6924/93 האגודה לזכויות האזרח נ' ממשלת ישראל, פ"ד נה(5) 15; להלן – פרשת האגודה לזכויות האזרח; בג"ץ 11163/03 ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל נ' ראש ממשלת ישראל [פורסם בנבו]; להלן – פרשת ועדת המעקב העליונה; ראו גם י' זמיר, "שוויון זכויות כלפי ערבים בישראל", משפט וממשל ט 11 (תשס"ו); א' סבן, "המיעוט הערבי הפלסטיני ובית המשפט העליון: תמונה (ותחזית) לא בשחור-לבן", משפט וממשל ח 23 (תשס"ה)). היטיב להביע זאת השופט י' זמיר, בציינו: