7. שתי זכויות חוקתיות של בן הזוג הישראלי המבקש להתאחד כאן עם בן זוגו הפלסטיני, נפגעות מן ההסדר החקיקתי נושא העתירות שבפנינו, ושתיהן כאחת נגזרות מן הזכות לכבוד האדם, המנויה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. האחת היא זכותו של אדם לחיי משפחה, בה גלומות שתי זכויות-משנה, אשר דומה כי בלעדיהן אין בה ממש – זכותו היסודית של אדם להינשא לבחיר/ת לבו על-פי רצונו והשקפתו, וזכותו כי יינתן לו ולבני משפחתו לקיים את חייהם בצוותא אף מבחינת מיקומו הגיאוגרפי של התא המשפחתי, אותו הם בחרו לעצמם.
--- סוף עמוד 276 ---
הזכות השנייה בה ניכרת פגיעתו של חוק האזרחות (הוראת שעה), היא זכותו של אדם ליחס שווה. לכאורה, האיסור שבחוק אינו מבחין בין תושביה הערביים של ישראל לתושביה היהודים. אולם, לכל נהיר כי מבחינה אתנית ותרבותית כמעט רק עבור אזרחי ישראל הערביים מהווים הפלסטינים תושבי השטחים קבוצת התייחסות טבעית בחיפוש אחר בני זוג לנישואין. זהו שוני רלוונטי שהסדר חקיקה המתעלם ממנו, לוקה בחסר. עם זאת, אשוב ואטעים את שאנו מדגישים פעם אחר פעם בפסיקתו של בית-משפט זה, והוא כי אין הזכויות החוקתיות עומדות לעצמן, ועל כן אין הן מוחלטות. על כף המאזניים ניצבים כנגדן אינטרסים ציבוריים, אשר בעניננו – כפי שכבר ציינתי – דומה כי אין חיוניים מהם. בעריכתו של האיזון משמשים, כאמור, כלי הביקורת החוקתית המוכרים לנו, אלה הם רכיביה של "פסקת ההגבלה" שבחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועיקרם שאלת תכליתם של האמצעים הפוגעניים ומידתה של הפגיעה.
8. באשר לתכלית, כאמור, בהסדר אשר עוגן בחוק האזרחות ביקש המחוקק לתת מענה לסיכון הביטחוני הנשקף מבן-זוג תושב האזור, המבקש לקבוע את מרכז חייו בישראל. עם זאת, לשון החוק מלמדת כי תכליתו לא נועדה לתת מענה לכל סיכון ביטחוני העלול לנבוע מכניסתם של פלסטינים לתחומיה של מדינת ישראל. יעידו על כך ההקלות, הפרטניות במהותן, שנקבעו בחוק להתרת שהייתם בישראל של בני זוג העומדים בדרישות הגיל (סעיף 3 לחוק), של קטינים המצויים בחזקת משמורן (סעיף 3א), ושל המורשים לקבל טיפול רפואי בישראל ולעבוד בה (סעיף 3ב). סבורני, כי הרציונל שעמד ביסודן של הקלות אלו – והוא כי ניתן לנטר סכנה ביטחונית העלולה לצמוח מאלה הנופלים לגדרן של ההקלות – צריך להשליך גם על עניינם של יתר המבקשים להיכנס לישראל כדי להתאחד עם בני-זוגם.
9. מצויים אנו אפוא, ובכך מצטרף אני בהסכמה לדעתו של חברי הנשיא, בשלב האחרון של הבדיקה החוקתית, הוא שלב בחינתה של שאלת המידתיות. מסכים אני עם חברי הנשיא, כי במתכונתו הקיימת מעורר החוק קשיים, הואיל וחוששני כי פגיעתו אינה רק בבני הזוג המבקשים להינשא, כי אם גם בצביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל, ובמרקם היחסים העדין עם ציבור לא מבוטל החי בתוכה. עם זאת, דומני כי מרכז הכובד מצוי דווקא במבחנה השני של המידתיות, לאמור, בקיומו של אמצעי שפגיעתו בזכות היא פחותה, ובכל זאת בכוחו למלא אחר המטרה הניצבת בבסיסו של