--- סוף עמוד 82 ---
גם אם קשה היא בנסיבות רגילות, אינה שקולה כנגד פגיעת הקבע בחיי המשפחה והפגיעה בשוויון. במקביל, יש להגדיל באופן סביר את הצוות הבודק. אם הדבר כרוך בהשקעה כספית סבירה, יש לעשותה. "הגנה על זכויות אדם עולה כסף, וחברה המכבדת זכויות אדם צריכה להיות נכונה לשאת המעמסה הכספית" (ברק, פרשנות במשפט, עמ' 528). "כשעל הפרק ניצבת תביעה למימוש זכות יסוד... משקלם של השיקולים התקציביים אינו יכול להיות גדול" (השופט א' מצא בפרשת מילר, עמ' 113; ראו גם דברי השופטת ד' דורנר בפרשת מילר, עמ' 144). היטיב להביע זאת השופט י' זמיר:
"החברה נבחנת, בין היתר, על פי המשקל היחסי שהיא נותנת לחירות האישית. המשקל צריך לבוא לידי ביטוי לא רק באמירות יפות, ולא רק בספרי משפט, אלא גם בספר התקציב. ההגנה על זכויות האדם כרוכה לא פעם במחיר. החברה צריכה להיות מוכנה לשלם מחיר סביר בעבור הגנה על זכויות האדם" (פרשת צמח, עמ' 281 והאסמכתאות המובאות שם).
כך ככלל, וכך גם בעיתות מלחמה ושעת חירום. אכן, "חברה המבקשת ביטחון מזה וחירות מזה צריכה לשלם את המחיר" (פרשת מרעב, בעמ' 384).
(ד) החריג
95. לאור עמדתנו באשר לחוסר המידתיות של האיסור הגורף, אין לנו צורך לדון בחריגים להסדר הגורף. נציין רק כי היעדרם מהחוק מבליט בעוצמה רבה את חוסר המידתיות (במובן הצר) של האיסור הגורף. מדוע לא ניתן לאשר היתר כניסה לישראל למקרים בודדים בהם יש טעמים הומניטריים כבדי משקל? ראויים לציון בהקשר זה דבריו של הנשיא מ' שמגר, לעניין איחוד משפחות בין זרים מחוץ לאזור לבני זוג באזור. כותב הנשיא:
"המדיניות ודרך הפעולה של המשיב הנ"ל כוללת את שקילתו של כל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו, וכי בכל מקרה גם ישובו ויבחנו אם קיימות נסיבות הומאניטריות
--- סוף עמוד 83 ---
יוצאות דופן" (בג"ץ 13/86 שאהין נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, פ"ד מא(1) 197, 216).
(ה) המעבר לשאלות בדבר תוצאות אי החוקתיות
96. מסקנתנו הינה, איפוא, כי הסדריו של חוק האזרחות והכניסה לישראל פוגעים בזכות לכבוד האדם הקבועה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. הוספנו וקבענו, כי פגיעה זו אינה מקיימת את הוראותיה של פסקת ההגבלה. בכל הנוגע למידתיות הפגיעה, חוסר המידתיות מתבטא בכך שהחוק קובע יחס לא מידתי בין תוספת ההגנה על הביטחון במעבר מההסדר שקדם לו, שקבע בחינה אינדיבידואלית, לבין תוספת הפגיעה בכבוד האדם שהמעבר לאיסור גורף גורר אחריו. על רקע מסקנתנו זו קמה ומתעוררת השאלה, מהי תוצאתה של אי חוקתיות זו. לבחינתה של שאלה זו נעבור עתה.