הערות לפסק דינו של המישנה לנשיא, השופט מ' חשין
100. עיינתי כמובן בפסק דינו של חברי, המישנה לנשיא, השופט מ' חשין. בעניינים רבים אנו מסכימים. אכן, מקובל עלי כי כל מדינה, לרבות מדינת ישראל, רשאית לקבוע לעצמה מדיניות הגירה. במסגרתה של זו, רשאית היא להגביל כניסתם של זרים (כלומר מי שאינם אזרחים או עולים לפי חוק השבות) לשטחה. אין המדינה חייבת לתת לזרים להיכנס לתוכה, להתיישב בה ולהפוך לאזרחיה. מפתח הכניסה למדינה נתון בידי המדינה. לזרים אין זכות לפתיחתה של הדלת. כך לעניין זרים שאין להם כל קשר עם
--- סוף עמוד 85 ---
אזרחי ישראל. כך לעניין זרים הנשואים לאזרחים ישראליים ולילדיהם. כולם צריכים לפעול על פי חוק האזרחות, התשי"ב-1952, ועל פי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. על פי חוקים אלה אין לבן זוג זר זכות להיכנס לישראל, להשתקע בה ולהפוך לאזרח בה, שלא על פי החקיקה הרגילה. חקיקת הגירה זו יכולה להגביל את הכניסה לישראל, לקבוע לה מכסות כלליות ולהטיל הגבלות אחרות המוכרות במדינות בנות תרבות.
101. פסק דיני מוגבל הוא לנקודת המבט של בן הזוג הישראלי, המבקש לממש את חיי המשפחה שלו עם בן זוגו הזר או עם ילדם המשותף בישראל. אף כאן, איני טוען כי לבן הזוג הישראלי הכוח לחייב את המדינה לפתוח את שעריה בפני בן הזוג הזר, לאפשר לו להיכנס לישראל, להכיר בישיבתו בה, או להעניק לו אזרחות ישראלית. כפי שעולה מפסק דיני, המדינה רשאית לחוקק חוקים – כמו חוק הכניסה לישראל, או את חוק האזרחות – המגבילים את זכותם של בני הזוג הישראלים לאיחוד משפחות עם בני זוגם הזרים. מכוחה של הוראה זו נמנעה מאלפי בני זוג זרים מהאזור הכניסה או השהות בישראל. מכאן גם גישתי המובנת מאליה, כי הכנסת מוסמכת לחוקק את חוק הכניסה לישראל המגביל את כניסתם של בני זוג מהאזור. אכן, אילו קבע חוק הכניסה לישראל מניעת כניסה של בן זוג זר בעקבות בדיקה אינדיבידואלית באשר למסוכנותו הביטחונית, המקיימת את דרישותיה של פסקת ההגבלה, לא הייתי רואה כל בעיה חוקתית עם חוק זה.
102. מהי, איפוא, המחלוקת בעניין זה בין עמדתו של חברי לבין עמדתי שלי? בבסיס המחלוקת עומדת השאלה האם לבן זוג ישראלי זכות חוקתית-על-חוקית לממש את חיי המשפחה שלו בישראל עם בן זוגו הזר וילדם המשותף. חברי סבור שזכות חוקתית כזו אינה עומדת לבן הזוג הישראלי. ממילא סבור חברי, כי חקיקה הפוגעת במימוש חיי משפחה אלה בישראל אינה צריכה לקיים את תנאיה של פסקת ההגבלה, שכן זכות חוקתית לא נפגעת. לעומתו, הנני סבור כי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מעניק לבן הזוג הישראלי זכות זו, כחלק מכבוד האדם. כדי למנוע את מימושה של הזכות, חייבים למלא את דרישותיה של פסקת ההגבלה. לדעתי, הוראותיו של חוק האזרחות והכניסה לישראל אינן ממלאות את תנאי המידתיות בפסקת ההגבלה. חברי סבור, כי לו נזקק להוראותיה של פסקת ההגבלה, תנאיה מתקיימים בחוק האזרחות והכניסה לישראל. מחלוקת שניה בינינו נוגעת לפגיעה בשוויון. חברי סבור כי זכותו של בן הזוג הישראלי-ערבי לשוויון לא נפגעת, שכן חוק האזרחות והכניסה לישראל מבוסס