"נעים מאוד. ומהו המקום שאנו נמצאים בו?", שאלנו.
"אתם נמצאם במדינת אוּטוֹפְּיָה", השיב האיש, והוסיף: "מדינת אוטופיה הוקמה על-פי תוכנית שהיתוותי בספר שכתבתי ואשר שמו הוא כשם המדינה: אוּטוֹפְּיָה. דרך-אגב", הוסיף האיש, "המילה 'אוטופיה' היא בלשון היוונית, ותרגומה לעברית הוא: 'שום מקום'".
"מעניין, מעניין מאד", אמרנו, "וכאנשי משפט נוסיף ונשאל אותך: ומהי שיטת המשפט השוררת באוטופיה? האם דומה היא לשיטת המשפט שבישראל?" (הנחתנו היתה, כמובן, שהאיש החכם ההוא מכיר את שיטת המשפט בישראל).
מר מוֹר חייך והשיב: "צר לי, אך יש הבדלים עמוקים בין שתי שיטות המשפט, ויעבור זמן רב עד שישראל תגיע למדרגת אוטופיה. לעת הזו אתם נלחמים על חייכם, על קיומה של המדינה, על יכולתו של העם היהודי לנהל חיי קהילה ומדינה ככל העמים. דיני אוטופיה - במצבכם כהיום הזה - לא לכם הם. עדיין לא. שימרו על עצמכם, עשו כמיטבכם, וחיו", כך אמר האיש ולא יסף.
ואיקץ, והנה חלום.
* *
*
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (החוק או חוק האזרחות והכניסה לישראל) מורנו, כי בכפיפות לחריגים אלה ואחרים - חריגים רחבי-היקף - לא תוענק לתושב אזורי יהודה, השומרון וחבל עזה (האזור) אזרחות ישראל ולא יותַן לו רישיון לישיבה בישראל. החוק אינו חל על תושבים של יישובים ישראלים באזור. ענייננו זו הפעם הוא בשאלה אם עומד הוא החוק – או אם אין הוא עומד - במיבחני החוקתיות המוצבים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
--- סוף עמוד 97 ---
2. קראתי בעיון את חוות-דעתו של חברי, הנשיא ברק, חוות-דעת רחבת-היקף ומסודרת להפליא, ראשון ראשון, אחרון אחרון. קראתי – ונתקשיתי להסכים. דרכי במשפט - בעיקרים שבה - שונה מדרכו של חברי. הלוך מחשבתי אחר הוא מהלוך מחשבתו של חברי.
ראשית לכל, סבור אני כי מדינת ישראל - כמוה ככל מדינה בעולם - רשאית להגביל בחוק הגירתם של זרים לישראל, בהם בני-זוג של אזרחי ישראל. אין זה מקובל עלי כי אזרחי המדינה קנו זכות חוקתית - קרא: זכות שמכוחה ניתן לבטל חוק של הכנסת - כי בני-זוגם הזרים יהגרו לישראל עקב הנישואין. אמת, אף אני, כמוהו כחברי הנשיא, מכיר אני במעמדה הרם של הזכות לנישואין ולחיי משפחה, אך מחלוקת מפרידה בינינו באשר לזכויות-המישנה הנגזרות מאותה זכות. שלא כדעת חברי, ספק בעיני אם הזכות לנישואין ולחיי משפחה גוזרת מתוכה חובה חוקתית המוטלת על המדינה להתיר כניסה לישראל לאזרחים זרים שנישאו לאזרחי המדינה.