שנית, לעת מלחמה רשאית מדינה - כל מדינה - למנוע כניסתם של נתיני אוייב למדינה, גם אם נישאו לאזרחי המדינה. מדינת ישראל, ידענו כולנו, נתונה במלחמה - למיצער: במעין-מלחמה - אכזרית וקשה אל-מול הרשות הפלסטינית ואירגוני טרור הפועלים מתוכה. תושבי האזור הפלסטינים הם בבחינת נתיני אויב, ובתורת שכאלה מהווים הם קבוצת סיכון לאזרחיה ולתושביה של ישראל. רשאית היא אפוא המדינה, להגנת אזרחיה ותושביה, לחוקק חוק האוסר על כניסתם של תושבי האזור - של נתיני האוייב - אל המדינה, כל עוד נמשך מצב המלחמה (או המעין-מלחמה). זכות היסוד לנישואין ולחיי משפחה, זכות-יסוד היא שכולנו מכירים בה כזכות הנגזרת מכבוד האדם. ואולם ספק בעיני אם משמיעה היא, כמו-מעצמה, חובה המוטלת על המדינה להתיר כניסה לישראל של נתיני אוייב - אוייב שבחסותו נערכת תקיפה ממושכת ורצחנית נגד המדינה ותושביה - אך באשר נישאו למי שהם תושבים או אזרחים של ישראל. במקום זה תימצא אף התשובה לטענת ההפליה, שכן הבחנה שיוצר החוק - הבחנה שעניינה תושבי האזור ולא אזרחי המדינה - הבחנה מותרת היא בין אזרחי המדינה שנישאו לאזרחים זרים שהם נתיני אויב לבין אזרחי המדינה שנישאו לאזרחים זרים שאינם נתיני אויב.
שלישית, גם לו היסכמתי לדרכו של חברי באשר למעמדם החוקתי של הזכות לחיי משפחה עם מי שהם זרים למדינה, גם-אז לא היסכמתי למסקנתו כי מיבחן
--- סוף עמוד 98 ---
המידתיות ("במובנו הצר") מכשיל את החוק וגוזר עליו כְּלָיָה. שלא כחברי, סבור אני כי הרווחה והתועלת שחוק האזרחות והכניסה לישראל משפיע על ביטחונם ועל חייהם של תושבי ישראל, גוברות על הפגיעה שהחוק פוגע במיקצת מאזרחי ישראל שנישאו - או האומרים להינשא - לתושבי האזור, והמבקשים לחיות עם בני זוגם בישראל. אכן, בהניחנו על כפות המאזניים, מזה ומזה, את זכותם של אזרחי ישראל לחיים ולביטחון ואת זכותם של מיקצת מאזרחי ישראל להינשא לתושבי האזור ולהתגורר בישראל - כף ראשונה תכריע. כך ראוי שיהא דין במקום שהביטחון מתערער באורח ניכר, לעת שהחיים הם בסיכון מתמיד. וכולנו ידענו כי בדברנו בסיכונֵי החיים ובשמירה על החיים, לא באו דברינו לתפארת המליצה. על החיים מבקשים אנו להגן, לא פחות. ומשנמצא לה לכנסת - לגוף העליון בדמוקרטיה של ישראל - כי הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל - חוק הוראת שעה המוגבל בסייגים נרחבים - מהווה כלי-יעיל וראוי להגנת חייהם של אזרחי המדינה ולמלחמה בסיכוני חיים וביטחון חמורים, אתקשה לקבל כי מבחינתה של החברה בישראל עובר החוק על לאו של מידתיות.