3. חוק האזרחות והכניסה לישראל, חוק הוא שנחקק על רקע מציאות ביטחון קשה שמדינת ישראל מצויה בתוכה. על רקע מציאות קשה זו, וביודענו מניסיון העבר כי מיקצת מתושבי האזור - תושבים שזכו עקב נישואיהם לאזרחי ישראל בהיתרים לנוע באורח חופשי בתוככי ישראל ובין שיטחי הרשות הפלסטינית לבין ישראל - סייעו לטרור המתאבדים המכה בישראל, דעתנו היא כי לא קמה להם לעותרים עילה לביטולו של החוק. נזכור כל העת: ישראל אינה אוטופיה. ישראל מצויה בעימות מזוין קשה אל-מול הפלסטינים. רשות כנגד מדינה. קולקטיב כנגד קולקטיב. ועימות מזויין זה היה כמלחמה. לא כמלחמת העצמאות; לא כמלחמת ששת הימים; לא כמלחמת יום הכיפורים. ובכל זאת - מלחמה. ומדינה המצויה במצב של מלחמה עם מדינה אחרת, נוהגת לאסור - ורשאית היא לאסור - על כניסת תושביה של מדינת האוייב אל תחומיה. וכך הוא ענייננו. ואשר ליחסים שבין המדינה לבין תושביה ואזרחיה - ביחסים הפנים-מדינתיים - רשאית היא המדינה, להגנת אזרחיה ותושביה, שלא להתיר לתושבי אותו אזור המצוי בעימות מזויין עימה - שלא להתיר לתושבי "מדינת האוייב" - להיכנס לישראל.
4. משנסתבר כי מיקצת מתושבי האזור היושבים בישראל היו מעורבים בפעילות מתאבדים שבאו מן הרשות הפלסטינית; ומשנתברר לגורמי ביטחון כי אין ביכולתם להבחין בדרגת סבירות ראויה בין תושבי אזור העלולים לסייע לטרור לבין תושבי אזור
--- סוף עמוד 99 ---
שאינם עלולים לסייע לטרור, ולו משום שאירגוני הטרור פונים לעזרתם של אותם תושבים לאחר שזכו לתיעוד הישראלי המיוחל; סבורים אנו כי הסדר שקבעה הכנסת בחוק האזרחות והכניסה לישראל - חוק שתוקפו מוגבל בזמן ותחולתו מוגבלת בסייגים - ואשר לפיו תושבים פלסטיניים מן האזור, בני קבוצות גיל הנמנות בחוק, לא יזכו באזרחות או ברשיון ישיבה בישראל - חוק חוקתי ומידתי הוא.
5. כולנו ידענו כי הוראת החוק פוגעת במיקצת אזרחי ישראל המבקשים להינשא לבני-זוג פלסטינים ולהתגורר עימהם בישראל. כבני-אנוש אין לנו אלא להזדהות עם כאבם של אותם תמי-לב שזכותם לקיים חיי משפחה בישראל נפגעו. ואולם שני צדדים לה למטבע. וכך, כל עוד נמשך העימות המזויין הפלסטיני-ישראלי; כל עוד ממשיך הטרור הפלסטיני להכות ללא הבחנה בישראל ובישראלים; וכל עוד מתקשים שירותי הביטחון להבחין בין המסייעים לצרינו לבין מי שאינם מסייעים לצרינו; ראוי כי תידחה זכותם של המעטים לקיום חיי משפחה בישראל מפני זכותם של כלל תושבי ישראל לחיים ולביטחון. אכן, זו זכותה - יתר-על-כן: זו חובתה - של מדינה, של כל מדינה, להגן על תושביה מפני המבקשים להרע להם, וכנגזר מכך רשאית היא המדינה למנוע הגירתם של נתיני האויב לתוכה - ולו בני-זוג הם לאזרחי ישראל - בעוד היא מנהלת עימות מזויין עם אותו אויב.