--- סוף עמוד 109 ---
האריכה את תוקפו שלוש פעמים, לשלוש תקופות קצרות: פעם אחת עד ליום 5.2.2005, פעם שנייה עד ליום 31.5.2005 ופעם שלישית עד ליום 31.8.2005. במהלך תקופה זו לא נשתנתה הערכתם המקצועית של גורמי הביטחון כי אירגוני הטרור עושים כמיטבם לגייס אל שורותיהם תושבי אזור המחזיקים תיעוד ישראלי מכוח נישואין לאזרחים ישראלים. יתר-על-כן, נמצא כי הוראת השעה משרתת את התכלית שיועדה לה וכי מהווה היא כלי יעיל לצימצום הטרור ולמניעת סיכוני הביטחון לתושבי המדינה. בה-בעת, נתנה הממשלה דעתה להערות שנשמעו בבית-המשפט במיסגרת הדיונים בעתירות שהוגשו כנגד חוקתיותו של החוק, לאמור, כי יש לתת את הדעת לפגיעה של החוק בזכויותיהם של אזרחי ישראל שנישאו לתושבי האזור, וכי יש לבחון אם ניתן לאזן באורח מקל יותר בין התכלית הביטחונית לבין הפגיעה באותן זכויות.
21. הממשלה נתנה דעתה לשיקולי הביטחון, לסכנה לביטחון הציבור ולפגיעה בזכויות האזרחים, ולאחר ששקלה את האינטרסים הנוגדים אלה אל-מול אלה, החליטה להציע לכנסת להאריך את תוקפו של החוק, ובה-בעת לתקנו בשני אלה: אחד, על-דרך של הרחבת האוכלוסייה העשויה לזכות ברישיונות ישיבה בישראל, ושניים, ובהענקת שיקול דעת לשר הפנים ליתן היתר שהיה בישראל לאוכלוסיות אשר על-פי הערכת גורמי הביטחון הן בעלות פוטנציאל פחות (יחסית) להוות סיכון ביטחוני. הרחבה זו, כך סברה הממשלה, תיתן ביטוי ראוי לשיקולי מידתיות שנקבעו בחוק ובפסיקה, ותביא ממילא לצימצום פגיעתו של החוק באזרחים ישראלים מבלי לפגוע באורח מהותי בתכלית הביטחון. לגירסת הממשלה, תיקונו של החוק יביא לצימצום של כשליש במספר המקרים שהחוק במקורו החיל עצמו עליהם. על טעמים שעמדו ביסוד התיקון ועל מהותו של התיקון נלמד מדברי ההסבר להצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), תשס"ה-2005 (ה"ח תשס"ה, 624):
עמדתם המקצועית של גורמי הביטחון היא כי במציאות הביטחונית שהיוותה בסיס לחקיקת הוראת השעה לא חל כל שינוי בכל הנוגע לכוונת ארגוני הטרור להוציא לפועל פיגועים קשים ככל שיתאפשר בתחומי מדינת ישראל ובכל הנוגע לפוטנציאל לניצול האוכלוסייה האמורה בביצוע פיגועים אלה, וגם כיום נמשכים כל העת נסיונות להוציא לפועל פיגועים כאמור.
עוד נמצא כי עם התקדמות בניית גדר ההפרדה הופכת אוכלוסיית הפלסטינים המחזיקים בתעודות זהות ישראליות למועדפת עוד יותר על ארגוני הטרור כאמור.