--- סוף עמוד 110 ---
... []הערכתם המקצועית של גורמי ביטחון היא כי הוראת השעה מהווה כלי יעיל לצמצום המעבר החופשי של תושבי האזור בין שטחי הרשות לישראל ולמניעת הפוטנציאל לסיכון ביטחוני חמור מצד אוכלוסייה זו.
מוצע על כן להאריך את תוקפה של הוראת השעה בתקופה נוספת.
עם זאת, בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2265 ... ולאור הערות בית-המשפט הגבוה לצדק בעתירות שהוגשו בעניין הוראת השעה [העתירות שלפנינו] מוצע כי בד בבד עם הארכת תוקפה תתוקן הוראת השעה כך שיורחבו הסייגים לתחולת ההגבלות הקבועות בה. הרחבה זו תיעשה ביחס לאוכלוסיות אשר על פי הערכת גורמי הביטחון הן בעלות פוטנציאל לסיכון ביטחוני מופחת, וזאת כדי להשיג את מטרתה של הוראת השעה, מחד גיסא, ולהבטיח כי מטרה זו תושג באופן מידתי יותר, מאידך גיסא.
22. הכנסת דנה בהצעת החוק, ולסוף נתגבשה ההצעה לכדי תיקון חוק שפורסם ברשומות ביום 1.8.2005. לא נרחיב בכלל התיקונים שהוכנסו בחוק, אך נזכיר שוב כי חרף האיסור הכללי שנקבע בסעיף 2 שלחוק, הוסמך שר הפנים - על-פי שיקול דעתו, ובהתקייים תנאים מסויימים - ליתן אישור ישיבה בישראל לתושבים של האזור. כך, למשל, נקבע בין השאר (בסעיף 3 לחוק) כי חרף האיסור שנקבע בסעיף 2 לחוק - האיסור להעניק לתושב האזור אזרחות או רשיון לישיבה בישראל - רשאי הוא שר הפנים, לפי שיקול דעתו, לאשר בקשת תושבי האזור למתן היתר שהיה בישראל, אם גילו של התושב הוא מעל 35 שנים ואם גילה של התושבת הוא מעל 25 שנים, והכל אם נעשה הדבר למניעת הפרדה מבני הזוג השוהים כדין בישראל. הקלה זו נקבעה לאחר שנמצא להם לגורמי הביטחון כי סיכוני הביטחון הצפויים מבני גילאים אלה הוא נמוך (יחסית). כן נקבע (בסעיף 3א) כי לשם מניעת הפרדתו של קטין מהורה משמורן השוהה כדין בישראל, לא יחול האיסור שבחוק על קטין עד לגיל 14 שנים, וכי באישורם של שר הפנים ומפקד האזור תותר שהייתו בישראל של קטין תושב האזור שגילו מעל 14 שנים, גם כאן למניעת הפרדה מהורהו המשמורן. מן הראוי להדגיש, כי הוראת סעיף 3א לחוק עניינה אך ורק בקטינים תושבי האזור שלא נולדו בישראל והמבקשים להצטרף להורה משמורן החי בישראל. קטין שנולד בישראל לאזרח או לתושב ישראל, זכאי לקבל מעמד של הורהו כהוראות סעיף 4(א)(1) לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 ותקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974. עוד נקבע - בסעיף 3ב לחוק - כי
--- סוף עמוד 111 ---
מפקד האזור רשאי ליתן היתר לשהייה בישראל (לענייננו: לתושב האזור שהוא הורה לקטין) "למטרה זמנית, ובלבד שהיתר לשהייה למטרה כאמור יינתן לתקופה מצטברת שלא תעלה על שישה חודשים". בה-בעת, וכדי שלא לפגוע בתכליתו העקרונית של החוק - תכלית הביטחון - נקבע בו מפורשות (בסעיף 3ד) כי חרף ההקלות שנוספו לחוק, לא יינתן אישור שהיה בישראל לתושב האזור שגורמי ביטחון סבורים כי הוא או בן משפחתו עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינה. הבה נעיין בנוסחו של החוק כיום - בעיקרי השינויים וההקלות שנקבעו בתיקון - וזאת על רקע האיסור הכללי שבסעיף 2 בו: