28. הבה נידרש תחילה לנושא הזכות לנישואין ולקיום חיי משפחה בישראל, מקום שהמדובר הוא בנישואין שבין מי שהוא אזרח ישראל לבין מי שאין הוא אזרח ישראל. נדבר תחילה בנושא זה ברמת החוק ולאחר מכן נעבור וְנדבר בו ברמת חוקי היסוד. אין אנו מדברים בזכות לנישואין ולקיום חיי משפחה בין בני זוג ששניהם אזרחי ישראל.
29. דין הוא בישראל: מי שאינו אזרח ישראל או עולה לפי חוק השבות, אין קנויה לו זכות להיכנס לארץ או להתגורר בה אלא בהיתר שיקבל מן הרשויות. וכפי שנאמר במקום אחר: "אדם אשר אינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, אין לו זכות כניסה לארץ או זכות שהיה בה אלא ברשות" (בג"ץ 482/71 קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כז(1) 113, 117). זה דינו של זר יחיד וזה דינו של בן-זוגו הזר של אזרח ישראל. תחנת המוצא למסע הפרשנות היא אפוא זו, שחוק המדינה אינו מקנה לבן-זוגו הזר של אזרח ישראל זכות להיכנס לישראל, לשבת בה קבע או לזכות באזרחות המדינה מכוח הנישואין. אמת נכון הדבר: ישראל מכירה - על דרך העיקרון - בזכותו של היחיד לנישואין ולחיי משפחה. כנדרש מכך תתיר המדינה - על דרך הכלל - לבני-זוגם הזרים של אזרחי ישראל להיכנס למדינה ולהתגורר בה, וכך תאפשר לאזרחי ישראל לממש את זכותם לנישואין ולהקמת משפחה במדינתם. בה-בעת, וחרף ההכרה בזכות לנישואין ולחיי משפחה, מיאנה המדינה להעניק ליחיד זכות חוקית ומפורשת ל"איחוד משפחות" בישראל. יתר-על-כן, במקום שבו יש חשש לפגיעה באינטרסים ציבוריים - בכלל אלה חשש לסיכוני ביטחון - לא תותר כניסתו של בן-המשפחה הזר לישראל, יהא
--- סוף עמוד 116 ---
מעמדו המשפחתי אשר יהא. על כל אלה, ועוד, עמדנו בהרחבה בפרשת סטמקה נ' שר הפנים (בג"צ 3648/97, פ"ד נג (2) 728, 787):
מדינת ישראל מכירה בזכותו של האזרח לבור לו בן-זוג כרצונו ולהקים עימו משפחה בישראל. ישראל מחויבת להגנה על התא המשפחתי מכוחן של אמנות בינלאומיות ... והגם שאמנות אלו אינן מחייבות מדיניות זו-או -אחרת בנושא של איחוד משפחות, הכירה ישראל - הכירה ומכירה היא - בחובתה לספק הגנה לתא המשפחתי גם על דרך מתן היתרים לאיחוד משפחות. כך סיפחה עצמה ישראל לנאורות שבמדינות, אותן מדינות המכירות - בכפוף לסייגים של ביטחון המדינה, שלום הציבור ורווחת-הציבור - בזכותם של בני-משפחה לחיות בצוותא-חדא בטריטוריה שיבחרו בה
ניתן דעתנו ונדגיש: ההכרה כי יש ונכון להעניק הגנה לתא המשפחתי באה בכפיפות "לסייגים של ביטחון המדינה, שלום הציבור ורווחת הציבור". סייגים אלה נדרשים כמו-מעצמם מן המאטריה, ואולם משנאמרו, ביקשנו להזכירם. כל-כך באשר לטענה על-אודות חובתה של המדינה שלא למנוע מן היחיד להקים ולקיים בישראל תא-משפחתי כרצונו.