--- סוף עמוד 123 ---
אוניוורסאליים - ערכים שהכול מסכימים כי ראוי שחוק רגיל יידחה מפניהם - ותכליתם היא הסדרת החיים במדינה באורח פרטיקולרי, בהתאם לצרכיה הייחודיים (והמשתנים). מעמדם הנורמטיווי של הסדרי-חוקה אלה מעמד חוקתי הוא ככל הסדרי-חוקה אחרים: חוק המדינה יידחה מפניהם וכוחו של המחוקק לא יעמוד לו נגדם. בה-בעת - ומטעם זה שאין הם משקפים ערכי-יסוד אוניוורסאליים - ניתן יהיה לבטל או לשנות אותם הסדרים עם שינוי העיתים ועם השתנות צרכיה של המדינה. נמחיש את דברינו בשניים מן ההסדרים שבחוקת ארה"ב: ראשון הוא איסור חוקתי שנקבע בשנת 1919 (בתיקון השמונה-עשר לחוקה) על ייצור, מכירה והובלה של משקאות משכרים בתחומי ארצות-הברית (איסור ה-Prohibition). איסור זה, שספק אם שיקף ערכי-יסוד אוניוורסאליים, אפשר היה נכון וראוי לזמנו, ואולם משבטל הצורך בטל גם האיסור (בשנת 1933, בתיקון העשרים-ואחד לחוקה). הסדר שני גודר עצמו בזכותו החוקתית של היחיד לשאת נשק (התיקון השני לחוקה משנת 1791). הסדר זה מקורו בימים של-עבר, לעת שהמדינה הצעירה נדרשה למיליציה חמושה שתבטיח את עצמאותה. הסדר חוקתי זה הסדר פרטיקולרי וייחודי הוא, וספק אם נמצא הסדר דומה לו בחוקותיהן של מדינות אחרות בעולם; נהפוך הוא: מרבית המדינות - וישראל בכללן - דווקא מונעות מאזרחיהן לשאת נשק. ראו והשוו: פרשת בנק המזרחי, 516.
עד-כאן - בחוקות פורמאליות ובמדינות שנתכוננו בהן חוקות פורמליות. ומכאן למדינות - כישראל - שאין בהן חוקה פורמלית ומפורטת. במדינות שכאלו נגזרות זכויות-היסוד של הפרט מערכי-היסוד עצמם, ומטבע הדברים מוגבלות הן לערכי-יסוד ואין הן פורשות עצמן על הסדרים פרטיקולריים שאינם אוניוורסליים, הסדרים שאפשר מצאו מקומם בחוקות פורמליות. לשון אחר: באין חוקה פורמלית, יש לו לבית-המשפט - האורגן המוסמך לבחינת חוקתיותם של חוקים - אך את ערכי-היסוד עצמם להיסמך עליהם, ואין לו סמכות "לכונן" הסדרים פרטיקולריים, קרא: להעניק להסדרים שאינם מבטאים זכויות-יסוד אוניוורסליות מעמד נורמטיווי של חוקה. בישראל, לא זכינו כי רשות מכוננת תקבע לנו הסדרי חוקה, והגם שמיקצת זכויות-יסוד זכו למעמד נורמטיווי מיוחד בחוקי היסוד, ספק אם מוסמכים אנו לגזור מזכויות אלו - ולענייננו מן הזכות לכבוד-האדם - זכויות פרטיקולריות שיזכו אף הן להגנתם הנורמטיווית של חוקי-היסוד. בית-המשפט אין הוא בן-סמכות ליתן מעמד נורמטיווי של זכות-יסוד - זכות הזוכה להגנתו הנורמטיווית של חוק-יסוד - לזכויות פרטיקולריות שמטבע בריאתן וברייתן אין מעמדן הנורמטיווי כמעמדה של "חוקה", אלא אם הרשות המכוננת במדינה הכילה אותן באורח מפורש אל תוך חוקת המדינה.