חיוב חשבון לקח בריבית האמורה היה, אפוא, כדין והבנק אינו חייב להחזירה.
תביעת לקח בסעיף זה נדחית.
ל. הלוואה מיום 26.12.91 בסכום 760,000 ₪. ריבית שחויבה 12,237.09 ₪.
לקח: הבקשה וההלוואה נחתמו ע"י לקח (מוצג נ/38 ונספח 80 ב' לתצהיר שפרבר). קיימת ההכחשה הכללית של לקח שלא ביקש את ההלוואות מהבנק.
הבנק: לקח אישר את חתימתו על הסכם ההלוואה (עמ' 652 שו' 7-2) ועל בקשת האשראי (עמ' 652 שו' 25-20). מדובר במיחזור של הלוואה מיום 26.6.91. באותה תקופה לא בוצעו משיכות לא תקינות גם לשיטת התובעים.
ללקח לא היתה מצוקת אשראי בעת לקיחת ההלוואה, שכן באותו מועד היו בחשבון ני"ע בשווי 7 מ' ₪ אך לקח העדיף לקחת את ההלוואה ולא לפרוע את ההלוואה הקודמת באמצעות מכירת ני"ע.
הכרעה: לקח הודה שהוא חתם על מסמכי ההלוואה. לאור כך שלקח הודה שהוא חתם על מסמכי ההלוואה, יש לראותו כמי שביקש את ההלוואה ולא ניתן לקבל את טענתו שהוא לא ביקש אותה. בבקשת ההלוואה שעליה חתם לקח (נ/38) נכתב במפורש שמטרתה היא "מיחזור הלוואה ז.מפ 26.12.91". מדפי החשבון נראה כי הלוואה זו נפרעה בתאריך 26.1.92, וחויבה בריבית בסכום של 12,237.09 ₪ (סה"כ הסכום שנפרע היה 772,237.09 ₪ (נספח 11 בתצהיר שפרבר, עמ' 45). כפי העולה מדפי החשבון ההלוואה נלקחה באותו יום (ערך) בו נפרעה לחשבון הלוואה קודמת בסכום של 700,000₪ (763,172.60 ₪ כולל ריבית - עמ' 44 בנספח 11 בתצהיר שפרבר).
חיוב חשבון לקח בריבית האמורה היה, אפוא, כדין והבנק אינו חייב להחזירה.
תביעת לקח בסעיף זה נדחית.
--- סוף עמוד 180 ---
לא. הלוואה מיום 27.1.92 בסכום 800,000 ₪. ריבית שחויבה 99,030.12 ₪.
לקח: הבקשה וההלוואה נחתמו ע"י לקח (מוצג נ/39 (הבנק: נ/40) ונספח 82 ב' לתצהיר שפרבר). קיימת ההכחשה הכללית של לקח שלא ביקש את ההלוואות מהבנק.
הבנק: לקח אישר את חתימתו על הסכם ההלוואה (עמ' 654 שו' 7-6) ועל בקשת האשראי (עמ' 654 שו' 13-9). מדובר בגלגול ההלוואה מיום 26.12.91. ביום 24.1.92 בוצעה משיכת טלר בסכום של 130,000 ₪ (התובעים לא פרטו מה פעולות הטלר הלא תקינות שבוצעו לשיטתם בחשבונות). סכום זה שימש גם לשם רכישת דולרים והפקדתם במזומן בחשבון 405001 לשם רכישת ני"ע זרים (עמ' 57 בתצהיר שפרבר). באותה תקופה לא בוצעו משיכות לא תקינות גם לשיטת התובעים.
ללקח לא היתה מצוקת אשראי בעת לקיחת ההלוואה, שכן באותו מועד היו בחשבון ני"ע בשווי 8.5 מ' ₪ אך לקח העדיף לקחת את ההלוואה ולא לפרוע את ההלוואה הקודמת באמצעות מכירת ני"ע.