הכרעה: לקח הודה שהוא חתם על מסמכי ההלוואה. לאור כך שלקח הודה שהוא חתם על מסמכי ההלוואה, יש לראותו כמי שביקש את ההלוואה ולא ניתן לקבל את טענתו שהוא לא ביקש אותה. בבקשת ההלוואה שעליה חתם לקח (נ/40) נכתב במפורש שמטרתה היא מיחזור הלוואה. מדפי החשבון נראה כי הלוואה זו נפרעה בתאריך 27.1.93, וחויבה בריבית בסכום של 99,030.12 ₪ (סה"כ הסכום שנפרע היה 899,030.12 ₪ (נספח 11 בתצהיר שפרבר, עמ' 61). כפי העולה מדפי החשבון ההלוואה נלקחה באותו יום (ערך) בו נפרעה לחשבון הלוואה קודמת בסכום של 760,000 ₪ (772,237.09 ₪ כולל ריבית - עמ' 45 בנספח 11 בתצהיר שפרבר).
חיוב חשבון לקח בריבית האמורה היה, אפוא, כדין והבנק אינו חייב להחזירה.
תביעת לקח בסעיף זה נדחית.
לב. הלוואה מיום 28.1.92 בסכום 200,000 ₪ ריבית שחויבה 24,757.57 ₪.
--- סוף עמוד 181 ---
לקח: הבקשה וההלוואה נחתמו ע"י לקח (מוצג נ/39 ונספח 81 ב' לתצהיר שפרבר) (הבנק: בקשת אשראי – נ/41, ההסכם – נספח 83ב' לשפרבר). קיימת ההכחשה הכללית של לקח שלא ביקש את ההלוואות מהבנק.
הבנק: לקח אישר את חתימתו על הסכם ההלוואה (עמ' 655 שו' 6-3) ועל בקשת האשראי (עמ' 655 שו' 14-9). עיקר כספי ההלוואה (120,000 ₪) נמשכו במזומן ביום 29.1.92. כמו כן כספי ההלוואה כיסו יתרת חוב ממשיכת מזומן נוספת בסכום של 120,000 ₪ מיום 28.1.92. התובעים לא פרטו אלו משיכות טלר לא תקינות נעשו לשיטתם בחודש בשנה זו אולם בכל מקרה המשיכות שימשו לרכישת מט"ח שהופקדו במזומן בחשבון התובע 3 (עמ' 57 בתצהיר שפרבר). בתקופה זו לא נעשו העברות לא תקינות של מט"ח מהחשבונות גם לשיטת התובעים.
ללקח לא היתה מצוקת אשראי בעת לקיחת ההלוואה, שכן באותו מועד היו בחשבון ני"ע בשווי 9.3 מ' ₪ אך לקח העדיף לקחת את ההלוואה ולא לפרוע את ההלוואה הקודמת באמצעות מכירת ני"ע.
הכרעה: לקח הודה שהוא חתם על מסמכי ההלוואה. לאור כך שלקח הודה שהוא חתם על מסמכי ההלוואה, יש לראותו כמי שביקש את ההלוואה ולא ניתן לקבל את טענתו שהוא לא ביקש אותה. מדפי החשבון עולה כי הלוואה זו נפרעה בתאריך 28.1.93, וחויבה בריבית בסכום של 24,757.57 ₪ (סה"כ הסכום שנפרע היה 224,757.57 ₪ (נספח 11 בתצהיר שפרבר, עמ' 61). טענות הבנק בעניין נטילת ההלוואה וביצוע משיכות טלר בסמוך ללקיחתה על ידי לקח מגובות במסמכים כנטען על ידי הבנק (דף חשבון נספח 11 עמ' 45 בתצהיר שפרבר). כספי המשיכות הומרו למט"ח, הופקדו לחשבון התובע 3 ושימשו לרכישת ני"ע זרים (נספח 43 בתצהיר שפרבר). אין כל הגיון לחשוב שרוט הוא זה שעשה את כל הפעולות הנ"ל לטובת של התובע 3 ועל מנת להעביר לו כספים, שעה שהטענה הכללית היא שרוט גנב ממנו כספים.