באשר לעצם גביית הריבית, זו נגבתה כדין. טענות הבנק בעניין ביצוע רכישות ני"ע ומשיכות מזומן בסמוך למועד קבלת ההלוואה על ידי לקח מגובות במסמכים כנטען על ידי הבנק (דף חשבון נספח 11 עמ' 56 בתצהיר שפרבר). בנספח 43 בתצהיר שפרבר נוספה משיכת מזומן בסך 25,000 ₪ מיום 30.8.92 לשתי המשיכות הנ"ל, כשישנה הפקדת מזומן בדולרים בסכום של 135,000 דולר ביום 6.11.92, כשבהערות נאמר שסכום זה שימש לרכישת ני"ע פרפומניה ביום 7.11.12, 26.11.92 ו- 3.12.92. אמנם ישנו פער של זמן בין המשיכה הראשונה ובין המשיכה האחרונה, ובינם לרכישות ני"ע פרפומניה מתאריכים 26.11.92 ו- 3.12.92, וגם צורפה משיכת מזומן כדי לקרב את סכום המשיכות בשקלים לסכום ההפקדה בדולרים ועדיין נשאר פער, עם זאת, בהיעדר כל הסבר אחר מצד לקח למקור הכספים שהופקדו
--- סוף עמוד 191 ---
בחשבון המט"ח, הרי שהסברו של הבנק נשאר ההסבר היחיד גם אם אין תאימות מלאה בין הסכומים והזמנים.
חיוב חשבון לקח בריבית האמורה היה, אפוא, כדין.
תביעת לקח בסעיף זה נדחית.
מא. הלוואה מיום 2.11.92 בסכום 2,000,000 ₪. הריבית שחויבה 229,732.32 ₪.
לקח: הבקשה וההלוואה נחתמו ע"י לקח (מוצג נ/21 (הבנק: נ/23) ונספח 92 ב' לתצהיר שפרבר). קיימת ההכחשה הכללית של לקח שלא ביקש את ההלוואות מהבנק.
הבנק: לקח הודה שהוא חתום על הסכם ההלוואה (עמ' 604 שו' 11-7, עמ' 607, שו' 19-16) ועל בקשת ההלוואה (עמ' 607 שו' 21 – עמ' 608 שו' 10) שבה נאמר שמטרתה רכישת קרנות נאמנות. ההלוואה נלקחה לצרכי כיסוי רכישת ני"ע עמדה מעוף בסך 1,995,000 ₪, שבעניינה לא היו לתובעים טענות בכתב התביעה (לפני רכישה זו היה החשבון ביתרת זכות). לפיכך לא מדובר בהלוואה כתוצאה ממצוקה כספית אלא לכיסוי פעולה של התובעים בני"ע. באותו יום היה בחשבון תיק ני"ע בשווי של 9 מ' ש"ח כך שמובן שניתן היה לכסות את הרכישה ע"י מכירת ני"ע במקום לקיחת הלוואה. לקח טען שהבנק ביקש ממנו לקחת את ההלוואה (עמ' 611 שו' 6-2) – טענה חדשה וסתמית שלא הוכחה. לקח אישר שברור שידע שההלוואה שהוא לקח גם אמורה להיפרע (עמ' 612 שו' 19-17). כשנשאל איך חשב שההלוואה תיפרע השיב שהיו לו בטחונות (עמ' 612 שו' 24-23).
הכרעה: לקח הודה שהוא חתם על מסמכי ההלוואה. לאור כך שלקח הודה שהוא חתם על מסמכי ההלוואה, יש לראותו כמי שביקש את ההלוואה ולא ניתן לקבל את טענתו שהוא לא ביקש אותה. מדפי החשבון נראה כי הלוואה זו נפרעה בפרעון מוקדם בתאריך 1.10.93, וחויבה בריבית בסכום של 209,732.32 ₪ (סה"כ הסכום שנפרע היה 2,209,732.32 ₪ (נספח 11 בתצהיר שפרבר, עמ' 74). הריבית בגין ההלוואה נגבתה כדין. באותו יום (ערך) בו נלקחה ההלוואה בוצעה רכישת ני"ע בחשבון בסכום של 1,995,060.48 (נספח 11 עמ' 56 בתצהיר שפרבר). גם בבקשת ההלוואה שעליה חתם לקח (נ/23) נכתב במפורש שמטרתה היא רכישת קרן נאמנות עמדה מעו"ף. טענת הבנק שמדובר ברכישת ני"ע עמדה מעוף מגובה במסמכים כנטען על ידי הבנק (עמ' 28 בדוח פעולות בני"ע נספח 35 בתצהיר שפרבר). יצויין הסכום הכמעט זהה