חיוב חשבון לקח בריבית האמורה היה, אפוא, כדין והבנק אינו חייב להחזירה.
תביעת לקח בסעיף זה נדחית.
מ. הלוואה מיום 28.10.92 בסכום 400,000 ₪. הריבית שחויבה 10,994.45 ₪.
לקח: הבקשה וההלוואה נחתמו ע"י לקח (מוצג נ/46 ונספח 91 ב' לתצהיר שפרבר).
קיימת ההכחשה הכללית של לקח שלא ביקש את ההלוואות מהבנק.
הבנק: לקח אישר את חתימתו על הסכם ההלוואה (עמ' 661 שו' 21-18) ועל בקשת האשראי (עמ' 661 שו' 24-22). כספי ההלוואה נמשכו במזומן בסכומים של 250,000 ו- 45,000 ₪ בתאריך 3.11.92, ובסכומים אלו נרכשו דולרים שהופקדו במזומן בחשבון התובע 2 (410110). בנוסף שימשו כספי ההלוואה לרכישת ני"ע בגינה אין לתובעים כל טענה (עמ' 60 בתצהיר שפרבר).
ללקח לא היתה מצוקת אשראי בעת לקיחת ההלוואה, שכן באותו מועד היו בחשבון ני"ע בשווי כ- 8.4 מ' ₪, אך לקח העדיף לקחת את ההלוואה ולא לפרוע את ההלוואה הקודמת באמצעות מכירת ני"ע.
--- סוף עמוד 190 ---
הכרעה: לקח הודה שהוא חתם על מסמכי ההלוואה. לאור כך שלקח הודה שהוא חתם על מסמכי ההלוואה, יש לראותו כמי שביקש את ההלוואה ולא ניתן לקבל את טענתו שהוא לא ביקש אותה. בבקשת ההלוואה שעליה חתם לקח (נ/46) נכתב שמטרתה היא רכישת ני"ע. מדפי החשבון נראה כי הלוואה זו נפרעה בתאריך 28.10.93, וחויבה בריבית בסכום של 53,810.44 ₪ (סה"כ הסכום שנפרע היה 453,810.44 ₪ (נספח 11 בתצהיר שפרבר, עמ' 75). בלוח סילוקין אליו מפנה הבנק (נספח 91(ג) בתצהיר שפרבר) רשום כי הריבית בגין הלוואה זו הינה בסכום של 10,994.65 ₪. מהשוואת שני מסמכים אלה עולה כי הבנק חייב את החשבון בריבית גבוהה מזו המופיעה בדוח הסילוקין של ההלוואה. לקח תובע בנספח יד לכתב התביעה (אליו מפנה לקח בתצהירו) את הסכום של 53,810.40 ₪. בנספח 4 לסיכומיו, תובע לקח את סכום הריבית בסך של 10,994.45 ₪, תוך שהוא מפנה לנספח 92(ג) בתצהיר שפרבר שהוא לוח הסילוקין של הלוואה זו. לא ניתן הסבר להפרש בין הריביות השונות. לקח לא העלה בתביעתו טענות לגובה סכומי הריבית שחוייב בהם ושנגבתה ממנו ריבית ביתר, אלא לעצם החיוב. ממילא, לא ניתנה גם תשובה על ידי הבנק לגבי גובה סכומי החיוב. משכך, אין בידינו לקבוע מדוע נגבה הסכום הגבוה יותר בגין הריבית. מאחר ולא ניתנה לבנק הזדמנות ליתן הסבר בעניין זה, ואפשר שאם היה מקבל הזדמנות כזו היה יכול להסביר את פשרו. לא ניתן, על כן, לקבוע שמדובר בגביית יתר. לאור כך, בכל מקום שיימצא פער בין סכום הריבית כפי המופיע בדפי החשבון לעומת סכום הריבית כפי המופיע בלוח הסילוקין, לא תהיה התייחסות ספציפית לעניין זה, שכן הקביעה תהיה בכל מקרה זהה לאמור לעיל.