הכרעה: לקח הודה שהוא חתם על בקשת ההלוואה. לאור כך שלקח הודה שהוא חתם על הבקשה, יש לראותו כמי שביקש את ההלוואה ולא ניתן לקבל את טענתו שהוא לא ביקש אותה. מדפי החשבון נראה כי הלוואה זו נפרעה בתאריך 22.12.92, וחויבה בריבית בסכום של 37,377.05 ₪ (סה"כ הסכום שנפרע היה 537,377.05 ₪ (נספח 11 בתצהיר שפרבר, עמ' 59). בבקשת ההלוואה שעליה חתם לקח (נ/45) נכתב שמטרתה היא רכישת ני"ע. טענות הבנק בעניין ביצוע רכישות ני"ע ומשיכת מזומן בסמוך למועד קבלת ההלוואה על ידי לקח מגובות במסמכים כנטען על ידי הבנק (דף חשבון נספח 11 עמ' 50 בתצהיר שפרבר). הסבר הבנק שכספי ההלוואה שימשו לרכישות ני"ע ולהמרה למט"ח והפקדתו בחשבון התובע 2 הינו סביר, לאור סמיכות הזמנים וההסבר למקור הכספים שהופקדו בחשבון המט"ח.
חיוב חשבון לקח בריבית האמורה היה, אפוא, כדין והבנק אינו חייב להחזירה.
תביעת לקח בסעיף זה נדחית.
לט. הלוואה מיום 1.7.92 בסכום 300,000 ₪. הריבית שחויבה 23,174.45 ₪.
לקח: הבקשה וההלוואה נחתמו ע"י לקח (מוצג נ/27 ונספח 90 ב' לתצהיר שפרבר).
קיימת ההכחשה הכללית של לקח שלא ביקש את ההלוואות מהבנק.
הבנק: לקח טען שאינו חתום על ההלוואה (עמ' 625 שו' 6-5) ואולם לאחר שהוצגה לו בקשת ההלוואה אישר את חתימתו עליה (עמ' 626 שו' 16-11) ואת חתימתו על הסכם ההלוואה (עמ' 628 שו' 22 – עמ' 629 שו' 7). בבקשת ההלוואה נאמר שמטרתה רכישת ני"ע ואכן בסמוך אליה נרכשו ני"ע (עמ' 50 לנספח 11 בשפרבר) שלתובעים אין כל טענה בעניינן (מימוש אופציות שיא). כמו כן שימשו כספי ההלוואה למשיכת שיק בסך 200,000 ₪ שלתובעים אין טענה בעניינה.
ללקח לא היתה מצוקת אשראי בעת לקיחת ההלוואה, שכן באותו מועד היו בחשבון ני"ע בשווי כ- 13.7 מ' ₪, אך לקח העדיף לקחת את ההלוואה ולא
--- סוף עמוד 189 ---
לפרוע את ההלוואה הקודמת באמצעות מכירת ני"ע. כפי שהסביר לקח: "כנראה היה חישוב כלכלי איזה שהוא (עמ' 630 שו' 1).
הכרעה: לקח הודה שהוא חתם על מסמכי ההלוואה. לאור כך שלקח הודה שהוא חתם על מסמכי ההלוואה, יש לראותו כמי שביקש את ההלוואה ולא ניתן לקבל את טענתו שהוא לא ביקש אותה. מדפי החשבון נראה כי הלוואה זו נפרעה בתאריך 3.1.93, וחויבה בריבית בסכום של 23,174.45 ₪ (סה"כ הסכום שנפרע היה 323,174.45 ₪ (נספח 11 בתצהיר שפרבר, עמ' 60). בבקשת ההלוואה שעליה חתם לקח (נ/27) נכתב במפורש שמטרתה היא רכישת ני"ע. טענות הבנק בעניין ביצוע רכישות ני"ע ומשיכת שיק בסמוך למועד קבלת ההלוואה על ידי לקח מגובות במסמכים כנטען על ידי הבנק (דף חשבון נספח 11 עמ' 51 בתצהיר שפרבר). הסבר הבנק שכספי ההלוואה שימשו לרכישות ני"ע וכיסוי שיק שנפרע הינו סביר, לאור סמיכות הזמנים ושניתן בכך הסבר למקור הכספים שבהם נרכשו ניירות הערך ונפרע השיק.