הבנק: לקח אישר את חתימתו על הסכם ההלוואה (עמ' 657 שו' 20-17) ועל בקשת האשראי (עמ' 657 שו' 24-21). מדובר בגלגול ההלוואה מיום 24.2.92. באותה תקופה לא בוצעו משיכות לא תקינות גם לשיטת התובעים.
--- סוף עמוד 187 ---
ללקח לא היתה מצוקת אשראי בעת לקיחת ההלוואה, שכן באותו מועד היו בחשבון ני"ע בשווי כ- 12.9 מ' ₪, אך לקח העדיף לקחת את ההלוואה ולא לפרוע את ההלוואה הקודמת באמצעות מכירת ני"ע.
קיים כפל תביעה לגבי הלוואה זו שכן הקרן והריבית נתבעים גם בסעיף 4 לכתב התביעה.
הכרעה: הלוואה זו כבר נתבעה על ידי לקח ונדונה בפרק "פעולות העברות יומן". טענת לקח בעניין זה נדחתה בסעיף 128 ה, ו בפסק הדין. יוער כי על פי לוח הסילוקין של ההלוואה (נספח 88ג' לתצהיר שפרבר) מועד פרעון ההלוואה ע"ס 470,000 ₪ היה צריך להיות מלכתחילה בתאריך 24.5.93 והריבית עליה הייתה צריכה להיות 71,321.28 ₪. בפועל נפרעה ההלוואה לפני זמן הפרעון, בתאריך 15.1.93, וחיוב הריבית בגינה היה בסכום של 46,072.62 ₪ בלבד (דף חשבון, עמ' 60, נספח 11 בתצהיר שפרבר). בבקשת ההלוואה שעליה חתם לקח (נ/44) נכתב שמטרתה היא מיחזור הלוואה. סכום ריבית זה, על הלוואה זו, נתבע על ידי לקח בפרק "פקודות יומן", בציון מועד פרעון ההלוואה – 15.1.93 (נספח יב לתביעה, עמ' 1), וכפל התביעה מופיע בפרק "הלוואות", בציון מועד נטילת ההלוואה – 24.5.92 (נספח יד לתביעה, עמ' 1).
חיוב חשבון לקח בריבית האמורה היה, אפוא, כדין והבנק אינו חייב להחזירה.
תביעת לקח בסעיף זה נדחית.
לח. הלוואה מיום 25.6.92 בסכום 500,000 ₪. הריבית שחויבה 37,377.05 ₪.
לקח: הבקשה וההלוואה נחתמו ע"י לקח (מוצג נ/45 ונספח 89 ב' לתצהיר שפרבר). קיימת ההכחשה הכללית של לקח שלא ביקש את ההלוואות מהבנק.
הבנק: לקח אישר את חתימתו על הסכם ההלוואה (עמ' 658 שו' 17-5) ועל בקשת האשראי (עמ' 658 שו' 27-22). כפי שהוכח מדפי החשבון כספי ההלוואה שימשו לרכישת ני"ע שיא אחזקות ושיא אחזקות אופציות שלתובעים אין טענה בעניינן ולמשיכת כספים במזומן באותו יום בסכום של 300,000 ₪ שבו נרכשו דולרים והופקדו בחשבון התובע 2 (410110) (עמ' 50 לנספח 11 בשפרבר; פרוט’ עמ' 659), לכיסוי וביצוע רכישות ני"ע פרפומניה מיום 19.6.92 עד 29.6.92 (נספח 43 בתצהיר שפרבר).
--- סוף עמוד 188 ---
ללקח לא היתה מצוקת אשראי בעת לקיחת ההלוואה, שכן באותו מועד היו בחשבון ני"ע בשווי כ- 13.9 מ' ₪, אך לקח העדיף לקחת את ההלוואה ולא לפרוע את ההלוואה הקודמת באמצעות מכירת ני"ע.