לקח: הלוואה נחתמה על ידי לקח (נספח 97 ב' לתצהיר שפרבר). קיימת ההכחשה הכללית של לקח שלא ביקש את ההלוואות מהבנק.
--- סוף עמוד 196 ---
הבנק: לקח טען בדיון שמדובר בזיוף חלקי. אולם מסמכי ההלוואה הוצגו בחו"ד חגג כדוגמא לחתימתו המקורית של לקח (חו"ד ראשונה מיום 23.12.98, עמ' 2, סע' 1.ג, נספח ב-8) כך שברור שמדובר בהלוואה שהוא חתום עליה. גם בחקירתו אישר שהוא חתום עליה (עמ' 544 שו' 7-1). גם בחקירתו במשטרה (נ/17) הוא ציין שמדובר בהלוואה שחתומה על ידו. לכן יש לקבוע שמדובר בהלוואה שנלקחה על ידי לקח. הלוואה זו כיסתה יתרת חובה שנבעה מרכישת ני"ע בסך של כ- 400,000 ₪ מיום 1.8.95 (רכישת ני"ע ניסקו כהמרה מאופציה, שהתובעים הודו בכתב התביעה שבוצעה על ידם). לקח נשאל על כך והשיב: "נתנו לי לא לקחתי רק חתמתי" (עמ' 551 שו' 3). זו תשובה שאינה מתקבלת על הדעת מאדם סביר. כיוון שהיה תיק ני"ע בסך של כ- 740,000 ₪ בחשבון, לקח יכול היה למכור ני"ע ולכסות את יתרת החובה. לא הייתה ללקח תשובה למה נהג כך (עמ' 553). הלוואה זו נפרעה ע"י גלגולה ולקיחת הלוואה חדשה תחתיה ביום 10.3.96 ע"ס 290,000 ₪ שלקח הודה שהיא חתומה על ידו (עמ' 555 שו' 19-18). כשנשאל למה גלגל את ההלוואה הזו ולא פרע אותה השיב "כנראה גם מבחינה כלכלית היה כדאי לי" (עמ' 556 שו' 27).
הכרעה: לקח הודה שהוא חתום על מסמך ההלוואה (עמ' 544 שו' 7-4, שו' 19). טענתו של לקח שההלוואה מזויפת משום שלא הוצגה בפניו הבקשה להלוואה בחתימתו, אינה יכולה להתקבל מאחר שגם כשהוצגו ללקח מסמכי בקשות הלוואות שחתומות על ידו, טען שמסמכי ההלוואות אינם חתומים על ידו. לקח הודה שהוא לקח את ההלוואה ושהכסף נלקח לחשבונו (עמ' 551 שו' 27 – עמ' 552 שו' 3). מדפי החשבון נראה כי הלוואה זו נפרעה בתאריך 27.2.96, וחויבה בריבית בסכום כולל של 19,923.52 ₪ (סה"כ הסכום שנפרע היה 269,923.52 ₪ (נספח 11 בתצהיר שפרבר, עמ' 88). עוד רואים בדף החשבון כי במועד שבו נלקחה הלוואה זו היה החשבון ביתרת חובה בסכום של כ- 260,000 ₪ שנבעה בעיקר מרכישות ני"ע בתאריכים 1.8.95 ו- 20.8.95 (שם, בעמ' 87). כספי ההלוואה שימשו, אפוא, לצרכיו של לקח.
חיוב חשבון לקח בריבית האמורה היה, על כן, כדין.
יצוין כי לקח נשאל מדוע היה צורך בהלוואה כדי לכסות את יתרת החובה ולא מכר ני"ע כאשר היה לו סכום מספיק בני"ע כדי לכסות את יתרת החובה, וענה: "אני צריך להסביר איך אני פועל בבורסה?" ... "אני לא יודע מה חשבתי באותו זמן"... "שאני לא יודע מה אני באותו זמן עשיתי ולמה" (עמ' 552 שו' 6, 12, עמ' 553 שו' 24).