יצויין כי בסמוך למועד לקיחת ההלוואה היה סך ההתחייבויות בחשבון בסכום של כ- 293,000 ₪, כשבאותו זמן היו בחשבון ני"ע ומט"ח בשווי של כ- 2.26 מליון ₪, כך שההלוואה לא נלקחה על ידי לקח בשל מצוקת אשראי (דוח אובליגו מיום 29.10.93 נספח 105(א) לתצהיר שפרבר).
תביעת לקח בסעיף זה נדחית.
--- סוף עמוד 205 ---
נה. הלוואה מיום 4.1.93 בסכום 750,000 ₪. הריבית שחויבה 46,004.79 ₪.
נו. הלוואה מיום 2.11.94 בסכום 750,000 ₪. הריבית שחויבה 69,583.55 ₪.
הערה כללית: בבדיקת טענות לקח בנספח 4 לסיכומיו לגבי הלוואה מיום 4.1.93 בסכום של 750,000 ₪ וההלוואה הבאה מיום 2.11.94 בסכום של 750,000 ₪, נראה כי נפלה טעות בסיכומי לקח. כל ההלוואות שנתבעו בחשבון זה בכתב התביעה היו ארבע הלוואות כדלהלן: 4.11.93 בסכום 750,000 ₪; 4.11.94 בסכום 750,000 ₪; 5.5.95 בסכום 800,000 ₪; 5.5.96 בסכום 800,000 ₪. כך פורטו ההלוואות הנתבעות בנספח יד בכתב התביעה. לעומת זאת, בנספח 4 לסיכומי לקח מופיעות לפתע חמש הלוואות בחשבון זה, שמהן שלוש הלוואות בסכום של 750,000 ₪ כ"א במקום שתי הלוואות בלבד בסכום זה. גם הבנק מתייחס בסיכומיו לשתי הלוואות בלבד בסכום של 750,000 ₪ כ"א. לא הייתה הלוואה שלישית בסכום זה על פי המסמכים שהוגשו (נספח 13 בתצהיר שפרבר). נראה שההלוואה השלישית בסכום של 750,000 ₪ שלקח מתייחס אליה בנספח 4 בסיכומיו (סעיף נו בפסה"ד), היא למעשה ההלוואה השניה והאחרונה בסכום של 750,000 ₪. בהלוואה הראשונה כבר עסקנו בסעיף נד לעיל.
לקח: הבקשה וההלוואה נחתמו ע"י לקח (מוצג נ/33 ונספח 106 ב' לתצהיר שפרבר).
עם זאת, קיימת ההכחשה הכללית של לקח וטענתו שלקח את ההלוואות בשל מצוקת אשראי.
הבנק: מפנה להתייחסותו להלוואה הקודמת מיום 4.11.93. כמו כן חוזר על טענותיו שההלוואה לא נלקחה ממצוקה.
הכרעה: לקח אישר שהוא חתום על בקשת ההלוואה (עמ' 644, שו' 10-6). [בפרוטוקול הדיון נכתב שבקשת האשראי היא מיום 9.11.94, אולם המסמך נ/33 הינו בקשת אשראי מיום 2.11.94]. לאור כך שלקח הודה שהוא חתם על הבקשה, יש לראותו כמי שביקש את ההלוואה ולא ניתן לקבל את טענתו שהוא לא ביקש אותה.
מדובר בהלוואה מיום 6.11.94 (ערך 4.11.94) בסכום של 750,000 ₪ שפרעונה בתשלומים חודשיים - החזרי הריבית חודשיים והקרן בסוף התקופה (בקשה למתן אשראי נ/33). התשלום האחרון והמרכזי בסך 760,888.36 ₪ היה בתאריך 5.5.95 (נספח 13 בתצהיר שפרבר עמ' 18).