לקח טוען כי בחודש ינואר 1999 הוא פעל בצורה נחרצת למכירת מניות פרפומניה, ולכן יש לחשב את הנזק שנגרם לתובעים בגין מכירת מניות אלו לפי המחיר הממוצע של מניה בחודש ינואר 1999, שעמד על 8.5 $ למניה.
לקח טוען שיש לדחות את השיטות לחישוב הנזק שנעשו על ידי רו"ח בהיר מטעם הבנק: לגבי שיטת החישוב שמתבססת על כך שהמניות היו נמכרות החל מיום 25.3.97 ועד 1.2.99 משיב לקח כי לעובדה שהתובעים מכרו מניות פרפומניה עוד קודם לחודש ינואר 99 אין משמעות, ודי בהוכחת טענתם שהם פעלו באופן נמרץ למכירת מניות פרפומניה בחודש ינואר 99 כדי לשכנע שכך היו נוהגים ביחס למניות אלה.
לגבי שיטת החישוב שמתבצעת במקביל למכירות שבוצעו בחודש ינואר 99 טוען לקח כי יש לדחותה שכן אי אפשר לדעת במדויק באיזה יום היו המניות נמכרות. עיון בתמלילי השיחות מלמד שמחירי המניות השתנו בהפרשים של דקות ולעיתים גם הוראה למכירת אלפי בודדים של מניות לא בוצעה במלואה, ולכן יש צורך בחישוב שמתבסס על הממוצע בחודש ינואר 99.
לגבי השיטה המתבססת על כך שהמניות כלל לא נרכשו ולכן החישוב נעשה באופן ממוצע לשנים 96-92, טוענים התובעים כי המניות נרכשו ונמכרו על ידי רוט.
התנהגות הבנק מנעה את האפשרות לברר היכן ואצל מי מוחזקות מניות אלו שנמכרו בחשבונות התובעים ונרכשו לאחר מכן בחשבון אחר.
--- סוף עמוד 223 ---
170. טענות הבנק: לקח צרף כביסוס לטענתו שקיימות 188,500 מניות נוספות שרוט מכר וגנב את כספי מכירתן על נספחים כ' - כג' בכתב התביעה, אולם מנספחים אלה לא ניתן ללמוד את שטוען לקח שכן לא נאמר בהם מפורשות דבר על מניות פרפומניה, ובכל מקרה אין בנספחים אלו כל הוכחה לכך שאכן היו עוד 188,500 מניות ושאלו נמכרו. טענת לקח שהמניות נמכרו בזמנים שונים שלא בידיעתו מבלי שפרט מתי נרכשו המניות ומתי נמכרו היא סתמית ולא ניתנת לבדיקה.
הסתמכות לקח על תמלילי חדר המבצעים אינה רלוונטית, שכן מדובר בהקלטות מחודש ינואר 99 כשלשיטת התובעים המניות נמכרו עובר לחודש מרץ 97 בו כבר היה לכאורה חוסר במניות. אין דבר בתמלילים ממנו ניתן ללמוד בצורה ישירה וברורה שנמכרו 188,500 מניות שלא על ידי התובעים או כי מניות אלו היו חסרות, ודאי שלא ניתן ללמוד מהם על שיתוף פעולה עם עובדי הבנק. לקח ידע על חוסר מניות עוד בחודש מרץ 97 ולכן תמוה שהתובעים מנסים ללמוד מההקלטות שלקח לא ידע על העדרן של מניות.
התשובה שרוט מסר ללקח לפי עדותו – כי המניות סגורות כבטחון בחשבון אחר – לא הייתה הגיונית. לקח לא הכיר את החשבון אליו כביכול הועברו המניות ולא חתם על מסמכים הקשורים אליו, ומדובר בכמות מניות שהייתה אחוז גדול מכמות המניות שהייתה בחשבונות. לקח העיד בחקירתו ש"מבחינה טקטית" אמר לרוט שאינו רוצה לראות את החשבון בו המניות החסרות נמצאות, וכי רצה שרוט יחשוב שהוא (רוט) מרמה אותו – ועל כן לפי עדותו לקח הבין שהתשובה שניתנה לו על ידי רוט אינה הגיונית.