לגבי הנזק - בכל מקרה אין התובעים זכאים לעלות הרכישות הנטענת, שאף היא לא הוכחה אלא נטענה בכלליות בתצהיר לקח, כיוון שכפי שפורט בחו"ד בהיר לקח היה יכול להקטין את הנזק על ידי מכירת מניות שיא שנרכשו בחשבונות (סע' 25.7 וסע' 25.10). חו"ד בהיר בעניין האפשרות למכור את המניות וסכום הנזק המירבי שיכול היה להיגרם לתובעים לא נסתרה.
193. הכרעה: לקח סומך את טענתן בעניין מניות שיא על הערכה ומסקנה שלו בלבד. כך גם כתב בתצהיר עדותו הראשית: "התובעים מעריכים שהנתבעים, בדרכי מרמה וזיוף, רכשו בחשבונות התובעים ללא הרשאה וללא ידיעת התובעים 253,417 מניות חברת שיא..." (סע' 10.6 בתצהיר לקח). לקח הוסיף וטען בתצהירו שחברת שיא החזקות בע"מ נקלעה לקשיים כספיים והוא נמנע מלהשקיע במניותיה, וגם לא היה להן כל ביקוש מאחר ולא היה להן ערך ממשי (שם, סע' 10.3). לקח טען בעדותו שהמניה ירדה ולא קונים בדר"כ מניה כשהיא יורדת (עמ' 280, שו' 17-13), והוא כמעט עזב אותה לגמרי באותה תקופה: "אני רק יודע שאני כבר עזבתי את המניה הזאת כמעט לגמרי" (עמ' 278, שו' 26-25). לכן, כשראה שיש רכישות בתקופה זו, רוט הוא זה שביצע את הרכישות: "לאחר שדוד רוט הפסיק שם לעבוד והתחלתי להסתכל על המסמכים וראיתי, ואפילו ציינתי פה במספרים כאלה שזה לא שלי ולא שלי, ככה, בלאנק" (עמ' 316, שו' 21-19). לקח אמר בתצהירו שהוא התחיל להשקיע במניות שיא בשנת 1992 (סע' 10.1), ושהיו לו מניות שיא שהוא זה שרכש אותן לפני התקופה הנטענת.
בעדותו של לקח היו סתירות שונות והיא לא הייתה עקיבה. לקח הודה שהוא נתן הוראות לרכישת ניירות שיא בתוך התקופה האמורה, על אף שקודם לכן טען שהמניות היו כבר "סוס מת" ורוט ביצע את הרכישות על דעת עצמו. לקח הודה גם שהוא נתן הוראות מכירה של המניה בחשבונו בבנק הפועלים ובמקביל הוראות לקנות את המניה בחשבונו בבנק המזרחי (עמ' 289, שו' 12-2; עמ' 290, שו' 10-3).
--- סוף עמוד 244 ---
לקח אמר: "אני נותן פקודה בבנק הפועלים למכור ונותן פקודה בבנק מזרחי לקנות, וזה כל הסיפור, פשוט מאוד" (עמ' 291, שו' 23-22). לדבריו, היו גם מקרים שנתן הוראה למכור מניות שיא כדי להעביר כסף לחשבונו בבנק הפועלים: "חסר לי כסף בבנק הפועלים, אני פה מוכר, שם קונה, ונגמר" (עמ' 289, שו' 25-24).
לקח נשאל מדוע לא מכר את המניות אם נאמר לו שהחברה נקלעה לקשיים, והשיב שלא היו קונים. אף על פי כן, התברר שלקח כן נתן הוראות מכירה בתוך התקופה הנדונה. כך לגבי מכירות שבוצעו בתאריכים 6.9.98, 11.11.98, 7.1.99. כשנשאל על כך השיב: "זה פעולות של דוד רוט" (עמ' 286, שו' 25). על השאלה כיצד בכתב התביעה טען כי רוט רק קנה מניות, השיב כי רוט "מכר לעצמו" (עמ' 287, שו' 9-1). לקח אף טען שרוט הוא זה שמכר בחשבון אחד וקנה בחשבון שני, אולם בהמשך חזר בו ואמר שהוא זה שמכר בבנק הפועלים אבל רוט "במקום לקנות לי, הוא קנה למישהו אחר". אחר כך טען שרוט קנה גם בשבילו (לקח) וגם בשביל מישהו אחר (עמ' 292, שו' 26; עמ' 396 שו' 1, 14; עמ' 294, שו' 3, 6, 12-11, 20, 24-23). בהמשך טען שהוא אמר לרוט לקנות את המניות לחשבונו בבנק המזרחי אבל רוט לא ביצע את מה שאמר לו אלא "אני רואה שאצלי נמכר ונקנה לאיזשהו קליינט שתובעים ממנו כסף עד עכשיו" (עמ' 295, שו' 26-18).