לטענת הבנק, בתקופה מ- 6/91 עד 11/92 הופקדו בחשבונות התובעים 2 ו- 3 סכומים דולריים במזומן בסך כולל של כ- 2,342,260 $, בעוד מחשבון לקח נמשכו בתקופה זו סכומים במזומן בסך כולל של 5,155,480 ₪. שער הדולר באותה תקופה נע בין 2.5 ₪ ל- 2.8 ₪ לדולר. ניתן לראות כי קיימת זיקה גבוהה בין הסכומים שנמשכו בשקלים לסכומי שהופקדו בדולרים, דבר המצביע שרבות ממשיכות הכספים במזומן בוצעו על ידי לקח שהמיר אותם למט"ח והפקידם בחשבונות התובעים 2 ו- 3 כדי לשמש בעיקר לרכישת ני"ע זרים (פרפומניה ופרלוקס). הבנק טוען, כי הדבר נעשה על ידי לקח לצורך התחמקות מהאיסור שחל באותם זמנים על החזקת מט"ח בחשבון ישראלי, להבדיל מחשבון של אזרח זר. ביצוע רכישות בני"ע זרים על ידי אזרח ישראלי באותה תקופה היה מחויב במס רווח הון בשיעור 35%. ביצוע פעולות בני"ע זרים בחשבונות התובעים 2 ו-3 שאינם תושבי ישראל הביא לחסכון במיסוי. לקח אמר בחקירתו כי אסור היה באותו זמן לאזרחי ישראל להשקיע בחו"ל, ולכן ברור שידע שהוא לא יוכל לקנות ני"ע זרים ולהחזיק מט"ח בחשבונו (סעיפים 169 – 171 בתצהיר שפרבר נ/65).
הבנק טוען כי טענת לקח שמקורם של סכומי העתק שהופקדו בחשבונות התובעים 2 ו-3 הוא בכספים במט"ח שהביאו עימם התובעים 2 ו- 3 במזומן בשקית בעת ביקוריהם בארץ, לא הובאה כל ראיה להוכחתה. כמו כן, זוהי טענה כבושה, שנטענה לראשונה בחקירתו של לקח. כמו כן, הטענה נסתרת לאור העובדה שנתוני כניסת ויציאת התובעים 2 ו-3 מהארץ מתוך פלט ממשרד הפנים - "תעודת בירור פרטים על נוסע" (נ/52 ו- נ/53) מעלים, שבמרבית מועדי ההפקדות לא נכחו התובעים 2 ו- 3 בארץ, ובתקופות שנכחו בארץ בוצעו מספר הפקדות שונות, דבר שאין בו הגיון אם הטענה הייתה נכונה.
93. לטענת הבנק, לקח אמר בחקירתו כי נהג למשוך סכומים גבוהים מאוד לצרכי הימורים בטוטו, דבר המסביר את משיכות הכספים הגבוהות. הבנק חישב כי בשנת
--- סוף עמוד 50 ---
1992 מדובר בסכום של כ- 2 מליון ₪ שמשך לקח לטענתו, שהוא ההפרש בין סכום המשיכות הכלליות לבין הסכום שנמשך לטענתו שלא כדין באותה שנה. הבנק טוען כי אם לקח טוען שהוא משך סכום כל כך גבוה לצרכי הטוטו, "ניתן להניח באותה רמת סבירות" כי הוא משך סכומים יותר גבוהים לצרכי הטוטו מאלו שאמר. בכל מקרה לקח לא יודע להבחין בין משיכות שנעשו על ידו לטענתו לצרכי הימורים, למשיכות אחרות.
94. הבנק טוען עוד כי לגבי חלק ניכר מן המשיכות במזומן, קיים זיכוי הנובע מהלוואות שהועמדו בחשבון, דבר אשר מצביע על כך שלקח הוא זה שביקש להעמיד לו את ההלוואות על מנת שיוכל למשוך כנגדן את הסכומים במזומן. לקח גם מודה שמרבית ההלוואות בחשבון נלקחו על ידו.