נושקת לנושא כושר הייצור, הינה שאלת השבתת המכונות. לדברי נאשם 1, טענת עד התביעה אהרון כהן כי המכונות הושבתו כחלק מקונספירציה נסתרת חד משמעית ממסמך נ1/ 12, שהוגש על ידיו.לדבריו, על פי מסמך זה מכונה 627 עבדה רק 47.12% מהזמן, בעוד שבשאר הזמן לא עבדה המכונה מסיבות שונות המפורטות במסמך, מהן התעלם העד כמו המתנה לחומרים, תקלות, תקלות חומרי גלם, תחזוקה וכו'.
כמו כן, סיכום ישיבת ייצור מיום 11/3/2001, חלק מהמכונות לא עבדו בשל תקלות, מכונה 102 צריכה שיפוץ כללי ומכונה 149 מחכה לנייר.
לסיכום טוען נאשם 1, שהנחת היסוד של המאשימה לפיה גברעם קנתה ממתחרים למרות עודף כושר יצור דינה להדחות שכן המאשימה לא הוכיחה כי היה עודף כושר ייצור. ההגנה הוכיחה את ההיפך, דהיינו כי בתקופה הרלוונטית היו בעיות ייצור שגרמו למחסור. על כן, שלא ברצון, נאלצה גברעם לרכוש סחורה מבחוץ או להעביר עבודה למתחרה, ואין שום ראיה לפיה הדברים נעשו כחלק ממנגנון פיצוי.
נאשם 4 מוסיף על כך שעדים רבים העידו על החשיבות היתרה שייחסו לעמידה בלוחות זמנים ועל הסנקציות הנלוות בכך (עדות תמיר לנדנר מהמדפיס הממשלתי, עמ' 1077, עמ' 1090; עדות אמיר אשווגה מויזה כ.א.ל., עמ' 1531). עוד מדגיש נאשם 4 שדפרון מכרה מעטפות לגברעם במשך שנים בעיקר לייצוא אולם היקף ההזמנות היה אחוז מזערי מהיקף המכירות.
באשר לראיות המאשימה טוען נאשם 4 שת/19 ו-ת/20 כלל אינם רלוונטיים לדפרון. באשר לת/18 טוען הנאשם שמדובר בעבודה בסדר גודל קטן (17,600 ₪) ואף הדרישה כי האספקה תהיה מיידית מעידה על היזקקות לעזרה ולא מעבר לכך. לדבריו, העובדה שנדב לא זכר את פשר זמנה זו אינה יכולה להוות ראיה לחובת הנאשמים.
נאשמים 6-7 טוענים שאף אם מבחינה תיאורטית מפעל מסויים יכול לייצר כמות מסויימת של מעטפות הרי שהסיבה לרכישת מעטפות ממתחרים, יכול ותיגרם עקב עומסי ייצור נקודתיים אשר נוצרים לאור קבלת הזמנה גדולה הגורמת ל"פקק" בקווי הייצור.
--- סוף עמוד 126 ---
באשר למסמך ת/18 מדגישים נאשמים אלו שהינו חסר כל נגיעה אליהם ועל כן אין בו כדי ללמד דבר בעניינם.
נאשמים אלו טוענים כי הוכח שהסיבות להעברת העבודות הינן לוחות הזמנים הקצובים לביצוען, הזמנות בסדר גודל קטן שאין כדאיות בייצורן, והדברים נעשו כחלק משגרת המסחר, ובעטיים של צרכים אובייקטיבים, ולא לשם התחשבנות "קרטליסטית".
דיון בנושא כושר הייצור והעברת עבודות בין המתחרים