ש. כן. זאת אומרת אתה כמו שאתה התייחסת לזה בחקירה שלך, ככה אתה מתייחס לזה היום, וככה התייחסו לזה גם האחרים בגברעם, שבמקרה הצורך מסתייעים במתחרים כאשר צריך לספק ללקוח, ואתה לא יכול לעמוד באספקות האלה,
ת. כן.
ש. זה נראה דבר טבעי לחלוטין.
ת. כן." (שם, ע' 1057).
גבול הפעילות העסקית הלגיטימית, על פי עמדתו של דגני, התגלה לקראת סוף חקירתו הנגדית של עו"ד לוי, ואלו דבריו:
"ת. זה לא מה שאני אומר, אני אומר שזה תלוי במידה רבה בבגרות של המתחרים אם מבינים את הגבולות עד איפה התחרות היא תחרות שלא תביא איבוד לדעת ושהיא תהיה הגונה ושהיא תשמור על הסבירות שלה. אני יכול לתת לך דוגמא, דיברת קודם, מי דיבר על מעטפיות? הם מסכימים למכור מעטפיות במחיר, למרות שמתחרים ביניהם במחיר סביר.
ש. אני מבין.
ת. לא צריך להיות חכם בדברים האלה.
ש. כלומר, במילים,
ת. לא להיות מתאבד שיעי.
ש. אבל בשוק הזה שאתה מתאר אותו שיש תחרות פראית,
ת. איפה? באיזה שוק?
ש. בשוק של המעטפות,
ת. כי לצערנו המצב התדרדר לזה במשך השנים שהתחרות הלכה והחריפה.
ש. של מתאבדים שיעים.
ת. כמעט." (שם, ע' 1059).
מדברים אלו עולה כי דגני אינו תומך בקביעת המחיר על פי תנאי השוק, אלא לדעתו הגבלה עצמית ומוסכמת של המתחרים באשר לרף התחתון של התחרות הינו לגיטימי והגון. למצער בכך התגלה קלונו של העד, מאחר שכפי שעולה מחומר הראיות עניינו של הקרטל דנן הינו הניסיון להביא לרף תחתון של מחיר בניגוד למגמות ירידת המחירים בשוק. הגבלה שעניינה מחיר הינה הגבלה אסורה על פי החוק.
עדות רוני טל
--- סוף עמוד 141 ---
92. אף רוני טל העיד בעניין כושר הייצור של גברעם ובעניין העברת עבודות ייצור. ככלל, עדותו של טל אינה קוהרנטית מאחר שעד זה, אשר מלכתחילה ביקש שעדותו תישאר חסויה, לא שש כלל לשתף פעולה אם הרשות להגבלים עסקיים. דברים אלו עלו אף בהודעה אשר שלחה ב"כ המאשימה לב"כ הנאשמים ארבעה ימים בלבד לפני מתן עדותו של טל, בה חזר בו מדבריו בהודעותיו, והם ניכרים מאוד בעדותו בבית המשפט.
מסיכום עדותו בעניין עולה שהיו מקרים בהם גברעם לא יכלה לייצר את כל הכמות הנדרשת. עוד העיד כי הוא ידע שישנה עזרה הדדית אולם הוא לא נתקל בהעברת עבודות בחודשי עבודתו בגברעם.
כך העיד טל בחקירה הראשית:
"ש. לא, אני לא שאלתי על גיבוי, אני שואלת על מחירים. מה זאת אומרת עסק במחירים?
ת. איזה מחיר כל חברה תגיש. היה גם עניין של גיבוי בין החברות לגבי יצור. נניח שחברה אחת היתה עמוסה באותו רגע, אז היא היתה מעבירה לחברה האחרת מכסת ייצור כזאת או אחרת." (שם, ע' 325).