"הדברים פשוט עברו מאחד לשני. אם היה מעגל גדול של ספקים אז נניח ש-א' זוכה ואחר כך ג', וככה וזה, זאת אומרת לא היה, אבל ברגע שהיו רק שני ספקים בהתחלת התקופה והדברים עברו כאילו מיד ליד. היו שני סוגים של מעטפות. הייתה מעטפה שנקראת מעטפת חמנית והשנייה מעטפת יקינטון. אז אני לא כל כך זוכר בדיוק מי היה ראשון שלקח את א' מי לקח את ה-ב' אבל הדברים עברו מיד ליד ושוב זה הרהורים ובלי שום עובדות בשטח שאנחנו יכולים להצביע עליהם.
ש. מי הם אותם שני ספקים שאתה מדבר עליהם?
ת. דפרון וגברעם." (שם, ע' 1084).
אלא שמהמשך דבריו עולה כי העברת העבודות לא היתה סיסטמטית, אלא לעיתים העבודות עברו בין חברה אחת לשניה ולעיתים העבודות היו נותרות בידי חברה אחת מספר שנים, באופן רציף. כך העיד:
"ת. והיו תקופות שהם גם התמידו שנאמר ספק א' לקח את מעטפה א' במשך שניים שניים שלושה מכרזים וספק ב' לקח את המעטפה השנייה." (שם, שם).
ועוד, לשאלת עו"ד עשת, אישר אבוקסיס כי הפעם הראשונה בה זכתה דפרון במכרז יקינטון היתה בשנת 2000:
"... אני רק אומר לך שמהעיון או מהידע שלנו למעשה הפעם הראשונה שדפרון זכתה במכרז יקינטון היא בשנת 2000. גם לפי המסמכים שיש בפני, וגם לפני מה שנמסר לי אם אתה יכול לאשר לי את זה.
ת. אני פשוט לא זוכר,
ש. אבל אם אני מציג לך את המסמכים אתה מקבל את הדברים.
ת. אני מקבל את זה. כן.
ש. מקבל את הדברים." (שם, ע' 1095).
--- סוף עמוד 161 ---
לזאת יש להוסיף את דבריו של מר תמיר לנדנר, אף הוא מהמדפיס הממשלתי, שהעיד כי מכרזי חמנית ויקינטון מתפרסמים אחת שנתיים-שלוש. כך העיד:
"ש. ואלה שהזכרת עכשיו יקינטון וחמנית איך היית מגדיר אותם, זה מכרזים גדולים, קטנים?
ת. מכרזים, בדרך כלל זה מכרזים שאנחנו עושים אותם עם אופציה ללמעלה משנה בביטחון מלא, לעיתים שנתיים עד שלוש, יש אופציות להארכה.
ש. אז זה באמת מביא אותי לשאלה הבאה, כל כמה זמן מתפרסמים מכרזים כאלה?
ת. ... מעטפות ההדפס, מה שנקרא מעטפות היום הראשון שדיברנו של השירות הבולאי. אנחנו עושים מכרזים בדרך כלל אחת לשנתיים או שלוש וזה גם כן, הכמות היא פחות או יותר לפי הצרכים שמכתיב לנו השירות הבולאי, אנחנו לא מזמינים סתם." (שם, ע' 1066).
טענת המאשימה, כי צירוף ערבות שלא בגובה המתאים מעיד על כוונת גברעם שהצעתה תיפסל על מנת שדפרון תזכה במכרז זה, אינה הכרחית. ראשית, אף אם הצעתה של גברעם לא היתה נפסלת, סביר כי הצעתה של דפרון, אשר היתה הנמוכה ביותר, היתה ההצעה הזוכה בלאו הכי. שנית, לנדנר מעיד, בהתאם למוצג ת/71, כי מכרזי חמנית ויקינטון לא היו בסדר גודל זהה אלא מכרז יקינטון, בו נפסלה הצעת גברעם עקב ערבות נמוכה מיד, הינו המכרז הגדול מבין השניים. כך העיד: