"ת. אלה פרוטוקולים של החלטות של וועדת המכרזים, וכאן יש לנו דוגמא לפרוטוקול של מכרז שלושה מיליון מעטפות מבוילות חמנית עבור השירות הבולאי. לאחר שבחנו את ההצעות חברי וועדת המכרזים ראינו שהצעות כשרות הכל בסדר אז אנחנו בעצם הולכים לפי התהליך של המכרז שלב השני זה, מי שעבר את השלב הראשון ולא נפסל או שהייתה איזה בעיה אחרת עם ההצעה עולה לשלב שני, כל המכרזים שלנו בנויים משלושה שלבים, ואז לאחר מכן עולים בסוף לשלב שלישי כשהשלב השלישי בעצם הוחלט בוועדת המכרזים באותו תאריך להכריז על גברעם מעטפות כזוכה במכרז שהצעתם הייתה הזולה ביותר מבין ההצעות שהתקבלו.
ש. עכשיו אתה יכול רק לומר מה הקשר שלך למסמך הזה?
ת. אני חתום פה, אני חבר וועדת מכרזים.
ש. בסדר גמור.
ת. הייתי אז חבר ממלא מקום יושב ראש.
ש. עכשיו אתה יכול לעבור על הפרוטוקול הבא שאצלך, לדף הבא ולומר בקצרה מה זה?
ת. כן. זה הכרזת זוכים. החתימה שלי על הפרוטוקול מצד שמאל למטה..
כב' השופט: שני המסמכים מסומנים ת/71.
ש. כן, אנחנו איתך.
ת. פרוטוקול מספר 2, באותו יום בעצם מה שקרה, זה לא מה שקרה, וועדת המכרזים פרסמה, פרסמה שני מכרזים בעת ובעונה אחת כאשר מועד הפתיחה נקבע לשניהם באותו יום ופתחה, גם סיימה את עבודתה לגבי המכרז הראשון ולהכריז על זוכה ואז היא פתחה את המכרז השני שתאריך פתיחתו נקבע לאותו יום ופה היה
--- סוף עמוד 162 ---
מדובר על ייצור הדפסה של 5 מיליון מעטפות מסוג יקינטון עבור השירות הבולאי.
ש. ומה קרה במכרז הזה?
ת. המכרז הזה וועדת המכרזים ראתה שהערבות הבנקאית, הסכום שננקט בערבות הבנקאית בהצעתם של גברעם מעטפות היה נמוך במקרה זה אין לנו שיקול דעת אנחנו היינו חייבים לפסול את ההצעה. לא הייתה לנו שום אפשרות אחרת." (שם, ע' 1068).
עד כאן, הראיות אינן חד משמעיות לחובת הנאשמים. כאמור, על מנת לבסס את הטענה כי המכרזים עברו מיד ליד, היה על המאשימה להביא ראיות למספר פעמים בהם הוצלבו הזכיות במכרזים ולא די להראות כי במכרז אחד היה מצב נתון ובמכרז העוקב השתנה המצב. זאת ועוד, עדותו של אבוקסיס, לפיה הפעם הראשונה בה זכתה דפרון במכרזי היקינטון היתה בשנת 2000, שומטת את הקרקע תחת הטענה כי הצלבות אלו החלו בשנות ה-90 המוקדמות.
על אף האמור, באשר לעדות כהן ולעדויות הנ"ל בכל הנוגע לתחושות, לשמועות, מצטרפות הראיות שנתפסו כחלק ממוצגים ת/88 ות/77, או אז מצטיירת תמונה של תיאום מלא. אסקור מסמכים אלו.