"ש. איזה הסברים הוא ביקש ממך?
ת. הוא ביקש לראות את תעודת החוקר שהוצגה לו על ידי מאיר ועל ידי. ומה הסמכויות שמנויות.
ש. ושאל אותך שאלות וביקש הנחיות.
ת. הוא ביקש לראות שוב
--- סוף עמוד 179 ---
ש. ואחר כך הוא שאל אותך עוד שאלות לא לגבי התעודה הוא שאל אותך עוד שאלות לגבי הזכויות, ומה זכויותיו?
ת. הזכות להתייעץ.
ש. הזכות להתייעץ.
ת. הוא חזר על זה כן.
ש. הוא שאל אותך מה זכותו? ואם יש לו זכויות זה נכון?
ת. אם יש לו זכות להתייעץ.
ש. כן. ומי ענית לו?
ת. הסברתי לו שוב שהוא בסטטוס של מעוכב. והוא יוכל להתייעץ בהמשך היום עם עורכי דינו והוא לא עצור." (שם, ע' 1111).
מדברים אלו עולה כי הנאשם היה מודע זכויותיו, הוא וידא את חוקיות החיפוש ובדק את התעודות של החוקרים.
לאור האמור, ברי כי השגת הראיה נעשתה כדין ובהגינות, ועל כן אני דוחה את הטענה לפיה יש לפסול ראיה זו לאור דוקטורינת הפסלות הפסיקתית.
לגופה של ראיה זו (התיק החום)
111. לטענת נאשם 1, טענות המאשימה ביחס למוצג זה הן שתיים. האחת, שהמחירים הושגו מהחברות המתחרות. השניה, שהמחירים שימשו לצורך תיאום מכרזים. לדבריו, טענות המאשימה מתבססות על ראיות נסיבתיות אשר להן נתן הנאשם הסבר חלופי הנתמך בראיות. לטענתו, המחירים לא הושגו מהחברות המתחרות אלא הושגו באמצעים שונים, בין אם על ידי מידע שנמסר בצינורות המקובלים על ידי הלקוחות, בין אם על ידי מידע שהושג על ידי סוכני גברעם ובין אם על ידי מידע שהושג על ידי אנשי קשר אצל הלקוחות. באשר לטענת המאשימה שמחירים אלו שימשו לתיאום מכרזים טוען הוא שהוכח על ידו שהמסמכים שימשו לחישוב הצעות מחיר במכרזים ולא לתיאום מחירים.
כעת, לאחר שכבר דנתי לעיל במספר מסמכים מתוך מוצג ת/77, הטענה כי מסמכים אלו שימשו לחישוב הצעות המחיר של גברעם ואין בהם כדי להעיד על תיאום מחירים, אינה סבירה כלל ועיקר ואינה מטילה צל של ספק בראיות שהובאו מטעם המאשימה. כפי שיפורט באישום שני, כאשר מועבר הנטל הטקטי אל הנאשם להבאת הסבר חלופי לראיות הנסיבתיות של המאשימה, אין הכוונה לטענות בעלמא אלא ההסבר צריך להיות הסבר סביר הנותן פרשנות חלופית השלובה בראיות שהובאו.
משך הקרטל
112. המאשימה טוענת כי הקרטל החל את הוויתו בשנת 1995, עם כניסתה לשוק של חברת אמקה, והוא המשיך להתקיים עד קטיעתו על ידי המאשימה בשנת 2002.
--- סוף עמוד 180 ---
לדברי המאשימה מעדותו של יאיר מוראש מוכחת קיומה של הפגישה בשנת 2000 ומתדפיסי שיחות הטלפון שלו מוכח כי קשריו עם יתר הנאשמים המשיכו עד שנת 2002. באשר לשיחות עם הנאשמים, תולה המאשימה את מסקנתה גם בעדותו של באוכנר שהעיד על שיחותיו עם המתחרים ממועד תחילת עבודתו בגברעם – בתאריך 1 בינואר 1996. וכך גם מעדותו של רוני טל, באשר לתקופת עבודתו בגברעם.