נאשמות 2,3 טוענות ששרובן המכריע של הראיות שהביאה המאשימה, מבלי להתייחס לגופן של ראיות אלו, מתייחס לשנים 1997-2002. לדבריהם, אין לקבל את טענת המאשימה שדי במספר מסמכים בכתב ידו של נדב מאותה התקופה על מנת להוכיח את האישום הראשון. בנוסף, מסמכים אלו הינם בכתב ידו של נדב, אשר אינו אורגן של הנאשמות, ועל כן אין בהם כדי להרשיע את הנאשמות הנ"ל.
בסיכומי נאשמים 4-5 נדונו בעיקר הדברים העולים מהודעתו של נאשם 4, ממוצג ת/91, בו אמר בשורה 14 כי הקשר עם גברעם החל "במהלך המחצית השניה של שנות התשעים" והוסיף, "אני לא זוכר בדיוק באיזו שנה". לדבריהם לא ניתן להסיק מדברים אלו כי התיאום החל כבר בשנת 1995, ובאותה מידה ניתן להסיק כי הפעילות החלה בשנת 1999.
דיון בשאלת משך הקרטל
113. לעיל דנתי בעניין הפגישות בין הנאשמים ועובדי החברות הנאשמות, באשר לשיחות טלפון ביניהם ובמשמעותן של הראיות. מאלו עולות העובדות הבאות:
קיומן של פגישות מוכחות בין הנאשמים:
בשנת 1998 (רינתיה);
בשנת 2000 (מלון ימית);
בשנת 2001 (מסעדת מפגשים);
ובשנת 2002 (מלונות דן);
מלבד פגישות אלו הוכח קיומן של פגישות שגרתיות, ביניהן פגישות בין גברעם ואמקה, על חוף ימה של אשדוד.
בבחינת הראיות, מוכח תיאום בין החברות בשנים אלו:
שנת 1995 (ת/27 – ביחס לגברעם ואמקה);
--- סוף עמוד 182 ---
שנת 1996 (ת/49 - ביחס לגברעם ודפרון);
שנים 1997-1998 (ת/53 – ביחס לגברעם ודפרון);
שנת 1999 (ת/29 – ביחס לגברעם ודפרון);
שנת 2000 (ת/6 ו-ת/88 טבלאות ימית – ביחס לכל החברות הנאשמות);
שנת 2001 (טבלאות בעניין מכרזי יקינטון וחמנית – ביחס לכל החברות הנאשמות);
מסמכי התיק החום – בשנים 1997-2001 (ת/77 – ביחס לכל החברות הנאשמות).
עיקר המחלוקת נסובה סביב השנים הראשונות, 1995-1997, בהן עיקר הראיות לקיומו של תיאום מחירים הינם המסמכים אשר הוגשו באמצעות העד נדב. שנים אלו היו לפני תחילת עבודתם של עדי התביעה העיקריים, אהרון כהן, נדב טל ודניאל יעקב.
ראיות לקיומם של תיאומי מחירים בין גברעם, בין דפרון ואף בין אמקה, הינם מסמכי התיק החום. לעיל, טענה המאשימה כי יש לכל הפחות לקבל את מסמכי התיק החום כראיה לתיאום מחירים בשנים 1997-2001, אלא מאחר שהמסמכים כולם הוגשו לבית המשפט, הרי שאין בית המשפט כבול בטענות המאשימה, כאשר מחומר הראיות עולות מסקנות נוספות, וכדברי קדמי "בית המשפט אינו 'כבול' לסיכומי הצדדים - ובמיוחד אמורים הדברים ב'סיכומי התביעה' – ואלה באים אך 'לסייע' בידו להגיע לכדי הכרעה" (יעקב קדמי, סדר הדין בפלילים - חלק שני (מהדורה 2003) ע' 1083).