--- סוף עמוד 201 ---
ב. ת/152 (דו"ח רווח והפסד - אמקה)
134. דוחות המס הוצגו כראיה על ידי המאשימה והם ראיה בעלת חזקת אמינות גבוהה. ולא נטענה טענה כי דוחות אלו אינם משקפים את המציאות.
פירוט הוצאות מכירה והוצאות ההנהלה של חברת אמקה מתייחס ל-7 חודשים בשנת 1995. וכן בביאור לדו"ח בסעיף 1 (ע' 7) נכתב שהחברה החלה פעילותה בחודש יוני 1995.
ג. ת/65
135. מוצג ת/65 הינו מכתב ששלחה אמקה בסוף חודש יוני 1995, ובו היא פונה אל לקוחותיה הפוטנציאלים ומודיעה להם על התחלת פעילותה. במכתב נאמר ש"המפעל מייצר ומשווק את כל סוגי המעטפות", וכן "מגוון המעטפות מיוצר בציוד חדשני שאינו נמצא במפעלי המעטפות הפועלים כיום במשק הישראלי".
הנאשמים טוענים כי מכתב זה הינו מכתב שיווקי ובאותה העת טרם היתה בידי אמקה היכולת לייצר. לכאורה הסבר המחליש את מעמדו של מסמך זה כראיה, אולם כאשר מסמך זה הינו אחד ממכלול הראיות, וכן לאור העדויות שנשמעו בבית המשפט באשר לסד הזמנים הקצוב לייצור מעטפות והקנסות המוטלים על חברות אשר לא סיפקו מוצרים אלו בזמן, תמוה בעיני כיצד חברה מודיעה על יכולתה לגשת למכרזים לייצור מעטפות אשר אין ביכולתה לייצרן. כידוע, בעת הגשת הצעה למכרז ניתנת ערבות בנקאית אשר ניתן לחלטה באם הזוכה חוזר בו מהצעתו (ראו בעניין זה מכרז המדפיס הממשלתי שסומן נ-6/ 42, סעיף 3.5; בקשה לקבלת הצעות מטעם חברת החשמל שסומנה נ-6/ 41, סעיפים 42-
43).
בעניין זה טוענים נאשמים 6-8 כי מכתב זה לא הוצא לשווא, מאחר שהיה בידם מלאי העונה לדרישות שאותו ייבאו לשם גיבוי. טענה זו נסתרת כאשר היא נבחנת לאורו של ת/19, אשר הינו הזמנת ייצור בו ישנה אף דרישה לראות דוגמאות בתחילת הייצור. לו היה מדובר במעטפות מייבוא לא היה צורך בדרישה זו.
מדברים אלו עולה בבירור כי אמקה החלה את פעולת הייצור לכל המאוחר בסוף חודש יוני 1995. השאלה מתי גברעם ידעו על כך מקבלת מענה חלקי מהמסמך שהינו חלק מאסופת המסמכים ת/19 עד ת/28, הנ"ל, ממנו עולה כי אמקה עומדת בשורה אחת יחד עם גברעם, דפרון ומישה.
תשובה יותר מפורשת עולה מת/19 עצמו. מסמך זה הינו בקשה של גברעם המופנית לאמקה. הבקשה מופנית לנאשם 7 ובראש העמוד מופיע מס' הטלפון הנייד של נאשם 6 ברכבו. ממסמך זה עולה כי כבר ביולי 1995 גברעם לא רק ידעו שאמקה הינה יצרנית מעטפות אלא אף ביצעה אצלה הזמנה.
--- סוף עמוד 202 ---
מסמך זה כורת את הענף עליו סומכת אמקה את טענותיה. בסיכומי נאשמים 6-8 טוענים הם שאמקה כל גליל הייתה חסרת יכולת ייצור עצמאי של מעטפות, ועל כן כדי שתוכל להציע ללקוחותיה סל מוצרים מושלם, היא נהגה לרכוש מעטפות מגברעם (סיכומים ע' 128). לדבריהם, אמקה מעטפות החלה לייצר ייצור שוטף רק בתחילת שנת 1996 וזאת מאחר שמכונות הייצור הגיעו רק ביולי 1995 ולקח להן עוד מספר חודשים של הרצה. בנוסף, טוענים הם שגברעם המשיכה למכור מעטפות לאמקה כל גליל, והדבר נבע מכך שבשלב הראשון גברעם עוד לא עמדה על כוונותיה של אמקה מעטפות, ולכן העדיפה בשלב הראשון לשמור על יחסים תקינים עם אמקה כל גליל שהייתה לקוחה שלה במשך שנים רבות (שם, ע' 134). וכן, לדבריהם, גברעם קיוותה עדיין באותו שלב שאמקה מעטפות לא תפתח את המפעל שלה, ועל כן לא ניתקה את יחסיה עם אמקה כל גליל. רק לאחר שהתבהר לגברעם לאשורו, מהן כוונותיה של אמקה מעטפות, בתחילת 1996 לערך, הוביל הדבר לצמצום הקשר בין גברעם לאמקה כל גליל, עד לניתוקו.