ש: ואז היה לאור בקשה של החברות האחרות
ת: גם לאור בקשה שלהם וגם כשהיתה לי תחושה שהמשחק מכור מראש
ש: איפה כן נענית
ת: באוניברסיטה פתוחה. בגלל שיטת העבודה שלהם אז היא צרכן מאד משמעותי במעטפות בגלל שהם שולחים דואר הם צורכים יותר מהאוניברסיטאות הגדולות. כי ההצעות נעשות לפי שיטת הפקסים לא במכרז מסודר
ש: במקרה הזה איזה חברה ביקשה ממך לרדת מהמכרז ?
ת: אני חושב שזה היה איציק מדפרון הוא טיפל בהם.
ש: איזה הקף עבודה זה היה ?
ת: היו הקפים גדולים אבל להוציא מקרים ספורדיים לא הגשתי כי זה חזר לאותה בעיה שהייתה לי תחושה שאני לא אקבל ומשתמשים בי כשוט.
ש: אבל פה זה היה לפי בקשה של איציק
ת: כן פעם פעמיים לפי בקשה של איציק.
ש: אז מה בתמורה לזה?
ת: יכול להגיד לי שמע יש פריט אחר יכול להיות במוסד הזה או אחר שאני אקבל אותו. הרצון שלהם היה לזרוק מידי פעם עצם. המקרים האלה היו לאחר עשרות נסיונות שניסיתי להגיש מכרזים במחיר הנמוך ביותר שהיה נראה לי. רוח הדברים הייתה כזו במוסדות רבים משהוא מעין: "שמע שרגא, במילא לא תקבל את העבודה, כיון שממילא ההבנה היא שהם ידעו במילא את כל ההצעות שאגיש הם ידעו את המחיר ואז האופציה שלהם להוריד מחיר. לא אמרו, אבל יכולתי להבין שכל מחיר שלי יוודע להם ויקבלו הזדמנות נוספת להגיש /לתקן." (שם, שורה 1136).
בחקירתו השניה (ת /109), הפסיק נאשם 6 לענות על שאלותיה של החוקרת, כאשר הציגה לו את טבלאות ימית. על אף זאת השיב לשאלת החוקרת כך:
"ש: מה לגבי נושא של קביעת מחיר למכרזים? גם זה עלה?
--- סוף עמוד 207 ---
ת: אני דיברתי על מקרים ספורדיים.
ש: כמו?
ת: אני לא יכול להכנס פה לפירוט.
ש: אתה רוצה שאני אגיד לך את המקרים?
ת: לא. כיאני לא אתייחס אליהם" (שם, שורה 336).
בחקירתו השלישית (ת/110) חדל לחלוטין מלענות לשאלות החוקרת, וחזר פעם אחר פעם על האמירות "אין לי מה להוסיף" ו"אני לא זוכר".
לגבי הפגישה במלון ימית יש לציין, כי בארבע חקירותיו הראשונות ברשות ההגבלים העסקיים הכחיש וייס את נוכחותו בה ורק בחקירתו החמישית, הודה וייס כי נכח בפגישה ותיאר את אשר היה בה לגרסתו. כך תיאר זאת וייס:
"ש: אז לגבי הפגישה במלון ימית אתה לא מכחיש שהיית שם, אבל לא זכור לך אם היית ?
ת: בוא נאמר ככה, בהחלט הייתי בפגישה במלון ימית מה שאני מוכרח לומר שכיוון שעלו הרבה נושאים אני לא זוכר סיכום כזה כמו שמופיע במסמך שהצגת בפני זה לא זכור לי כפי שאמרתי בעדויות גם הבוקר. בהחלט דפרון וגברעם ניסו להפעיל לחץ בנוכחותי במקרה במלון ימית. להפעיל לחץ ולגרום לנו להתיישר לפי לקוחות או מכרזים מסוימים. אם אני מנסה לזכור את הפגישה הזאת וגם בטלפונים הרי הקו שנקטתי היה תמיד פסיבי יותר, של "בוא נשמע" מה יש לכם להציע וכשנצא מהחדר אני יעשה מה שאני רוצה ואורית ניסתה להגיד לי שבכמה מקומות כתוב ש' שזה שמנציק אז אמרתי יכלו גם להגיד לי "שמוק" ולא במקרה ציינת שהיו התנפלויות אישיות עלי על זה שאני חוטף לפעמים ככל הבא ליד.