וכן כי פרשנות זו למונח "הסדר" אושרה על ידי בית המשפט העליון בהליך הערעור (פרשת בורוביץ). כב' השופט מצא קובע כי הסדר אינו צריך להיות בעל מעמד משפטי מחייב של חוזה כדי למלא אחר הגדרת הרכיב העובדתי של הסדר בעבירת ההסדר הכובל. אולם, עליו להכיל:
--- סוף עמוד 227 ---
"...רמה מינימלית מסוימת של הבנה משותפת, הסכמה, או שיתוף פעולה בין הצדדים לשם יצירתו." (שם, פסקה 79).
בתוך כך טוענים הם כי המאשימה לא הוכיחה שאורק הסכימה להפסיק לייבא.
המאשימה, לגרסתם, אינה טוענת כי בפועל הפסקת הייבוא הייתה מיידית או מוחלטת, וכי בהסדרים כובלים יש לצדדים אינטרס להונות אחד את השני, ולשיטתה אורק קיימו ההסדר בכך ש"התיישרו" עם מחירי הצרכנים במחיר שהציעו לבנק דיסקונט (סיכומי המאשימה עמ' 162).
כן טוענים אורק כי המאשימה הביאה ראיות נסיבתיות בדבר כספים שהועברו לאורק על ידי כל אחד מהיצרנים, תחת הכותרת "עמלות שיווק". המאשימה מסיקה ממועדי הנפקת החשבוניות כנגד התשלומים ומסכומי הכסף שהועברו על ידי כל יצרן, כי מדובר בכספים שהועברו לאורק מהיצרנים באופן מתואם. על כך מבקשת המאשימה לבסס הרשעה בהסדר כובל להפסקת יבוא תמורת תשלום.
אולם טענות אלו של המאשימה, לדעת אורק, דינן להידחות. ראשית, ממועדי הוצאת החשבוניות כנגד התשלומים ושיעורם בלבד, לא ניתן להסיק מעבר לכל ספק סביר כי הכספים שולמו לאורק באופן מתואם, ושנית, אף אם היה מדובר בכספים שהועברו באופן מתואם, הרי שעל מנת להביא להרשעת אורק, המאשימה עדיין צריכה להוכיח שהכספים הועברו, עבור הפסקת יבוא ולא עבור מטרה אחרת. אין ראיות הקושרות את תשלום הכספים להפסקת היבוא. הטענה לפיה הכספים הועברו דווקא עבור הפסקת יבוא אינה הגיונית בעליל. שכן אורק לא הפסיקה לייבא. מה גם שנתח השוק של אורק זניח, שהייתה רק יבואן מבין רבים, ועצירת היבוא לא הייתה עוצרת את יבוא המעטפות.
לטענת אורק, עדות נדל רצופת סתירות, והראיה שאורק מכרה לדיסקונט במחירים זולים שאינם "מיושרים". לנדל לא הוצגו החשבוניות, אלא רק לעד דגני, שהעיד כי אינו מכיר את אנשי אורק, ומכל מקום התייחסותו לעניין עמלות השיווק הינה בגדר עדות סברה ושמועה.
ב"כ אורק מפנה לדברי נדב, כי בשוק פעלו מספר יבואנים (ע' 776), וכן לכך כי גם וייס ציין זאת בהודעותיו (ת/108; ת/117), ואף הזכירו את השמות.
כך גם בהודעות קיל (ת/136), עדות לקס (עמ' 1647), עדות דגני (עמ' 1060). לטענת ב"כ אורק, מכל המקובץ עולה כי היו 20 חברות שפעלו כמו אורק (סיכומיו, 20).