לסיכום, העד מוראש, אשר כאמור היה יד ימינו של נאשם 1, הינו חבר קיבוץ גברעם ועובד בכיר בחברה, ועל כן ניסה הוא פעם אחר פעם שלא להפליל את מנהלו ואת החברה בה הוא עובד, בבחינת 'שלא לירוק לבאר ממנו שתה'. לאור כל האמור, אי מעדיף את דבריו של מוראש בהודעתו, על פני עדותו, וזאת על פי סעיף 10א(ג) לפקודה.
--- סוף עמוד 32 ---
זכ"דים (זכרון דברים)
כללי
28. במהלך המשפט התעורר מספר פעמים הצורך לדון בקבילות זכרון דברים (זכ"ד) שהמאשימה ביקשה להגיש כראיה לתוכנו. המדובר בזכ"דים המהווים אמרות של מי מהנאשמים או מי מהעדים במשפט זה. החלטתי כי אדון בקבילותם ובמשקלם, בהתאם לעניין, במסגרת הכרעת הדין.
זכרון דברים הוא למעשה תיעוד של הודיה או אמרה של חשוד או עד עתידי, אשר מתועדים על ידי איש מרות. מתייחס לכך י' קדמי (קדמי, על הראיות, חלק ראשון תשס"ד-2003), ומציין:
"'זכרון דברים' – כשמו כן הוא: אין הוא בא במקום רישום האימרה בכתב; אלא – משמש כלי עזר ל'שימור הדברים בזיכרון'. רושם זכרון הדברים מעיד על הודיה שנמסרה באזניו בעל פה" (שם, 103).
על סוגיה זו ניתן ללמד מתוך הוראות חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) התשס"ב-2002 (להלן: חסד"פ (חקירת חשודים)).
סעיף 4 מגדיר "תיעוד חקירת חשוד" מהו, כדלקמן:
"(א) תיעוד חזותי או תיעוד קולי של חקירת חשוד יהיה בכל מהלכה של החקירה מראשיתה ועד סופה ויכלול את חילופי הדברים שנעשו בין חוקר לחשוד או בנוכחותו של החשוד, ובתיעוד חזותי, לרבות תגובות או תנועות גוף.
(ב) תיעוד בכתב של חקירת חשוד יכלול את עיקר חילופי הדברים וכן התגובות או תנועות הגוף שהן תחליף לחילופי דברים, שנעשו בין חוקר לחשוד או בנוכחותו של חשוד, באופן שישקף נכונה את המתרחש בחקירה, מראשיתה ועד סופה; התיעוד בכתב ייערך בו זמנית עם חקירת החשוד או סמוך לה ככל האפשר."
חוק זה אף מבחין בין תיעוד חקירת חשוד בתחנת המשטרה לבין חקירתו מחוצה לה. סעיף 9 לחוק זה קובע:
"חקירת חשוד מחוץ לתחנה תתועד בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בתיעוד בכתב; ואולם שחזור של העבירה בידי החשוד יתועד בתיעוד חזותי בלבד."
--- סוף עמוד 33 ---
הגם שבמקרה הנדון אנו עוסקים בזכ"ד שנרשם במשרדי הרשות, שמהווים לצורך העניין "תחנת משטרה", הרי שניתן ללמד אף מן האמור בסעיף 11 לחסד"פ (חקירת חשודים), על התייחסות החוק לגבי תיעוד חקירה שנעשתה מחוץ לתחנה. זו לשון סעיף 11:
"11. הצגה ואישור תיעוד שנעשה מחוץ לתחנה