(א) נחקר חשוד מחוץ לתחנה בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת, יחולו הוראות אלה:
(1) תיעוד החקירה יוצג לפני החשוד בתחנה בהקדם האפשרי, והוא יתבקש לאשרו; ואולם רשאי הקצין הממונה מטעמים מיוחדים שיירשמו לאשר את הצגת התיעוד לפני החשוד בתחנה במועד מאוחר יותר;
(2) על אף האמור בפסקה (1) נוכח חוקר, בעת התנהלות החקירה, כי לא תהיה אפשרות להביא את החשוד לתחנה במועד סביר קרוב, יוצג התיעוד לחשוד במקום שבו נערכה החקירה והוא יתבקש לאשרו;
(3) הצגת התיעוד לפני החשוד בתחנה והליך אישורו כאמור בפסקה (1), יתועדו בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי.
(ב) נחקר חשוד מחוץ לתחנה בעבירה שאינה מן העבירות המנויות בתוספת, והחקירה תועדה בכתב, יוצג התיעוד לחשוד במקום שבו נערכה החקירה והוא יתבקש לאשרו; לא אישר החשוד את התיעוד במקום החקירה, יוצג התיעוד לפני החשוד בתחנה, בהקדם האפשרי, והחשוד יתבקש לאשרו, אלא אם כן אישר הקצין הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את הצעת התיעוד לפני החשוד בתחנה במועד מאוחר יותר."
הנה כי כן, המחוקק מתייחס בכובד ראש לאופן תיעוד חקירת חשוד, וניתן ללמד מכך אף לענין רישום זכרון דברים, הן מבחינת הרישום שאמור להיעשות בהזדמנות הראשונה, והן לגבי המועד להציגו בפני החשוד.
אין באמור לעיל כדי לגרוע מן הדין בדבר העדר החובה בהצגת זכ"ד לנחקר, אלא להראות כי לרציונאל שמאחורי הוראות אלה חשיבות לענין אמינות הזכ"ד, שכן: "השהיית הרישום לו זו בלבד שמקימה ספקות לגבי דיוק תוכנו ויכולתו לבטא ולשקף נאמנה את דברי החשוד, אלא שיש בכוחו כדי להעמיד בסימן שאלה את עצם האמירה: אם אכן הודה החשוד – על שום מה לא נרשם הדבר מיד?" (קדמי, שם, 102).
יחד עם זאת, אין בחסד"פ (חקירת עדים) כל הוראה המתייחסת להשלכה במקרה של אי קיום אותן הוראות.
--- סוף עמוד 34 ---
מכאן, שנותר לנו לשוב ולבחון את קבילות זכרון הדברים, כפי שנדון אף בפרשת יששכרוב, דהיינו האם הודיית החוץ הייתה "חופשית ומרצון".
נראה כי אם חשוד אומר את הדברים הנרשמים בזכ"ד תוך הסתייגות שהוא אומרם "אוף דה רקורד", לא ניתן לשלול את אמירתם מרצון ובאופן חופשי, שהרי החשוד יכול היה להימנע מלומר אותם דברים.
מכאן, האם יש לחזור לנקודת המוצא, דהיינו לבדוק את אותם האלמנטים שבחנו לעניין משפט הזוטא ולהחילם אף על הזכ"דים?
29. נראה, כי התשובה לכך הינה שלילית, לפחות מן הפן הדיוני, שהרי אם הדברים שנאמרו בזכ"ד היו לאחר תחילת גביית עדותו "הפורמלית" של החשוד, הרי שכל האלמנטים הנ"ל כבר מולאו, ולפיכך אין צורך אחרי כל הפסקה בחקירה, לדוגמא לצרכי התרעננות, לחזור ולהזהיר את החשוד או להודיע לו שוב על זכותו להיוועץ עם עו"ד.