מהותו של השוק הרלוונטי נדונה בפרשת תנובה הנ"ל, שם נקבע כי כאשר ישנה אפשרות למעבר למוצר תחליפי אזי מוצר זה מהווה חלק מאותו השוק. הגדרה זו הינה הגדרה
--- סוף עמוד 49 ---
לכתחילית, כפי שהובע אך לאחרונה (11.4.2007) בה"ע (הגבלים עסקיים) 8006/03 יהודה פלדות בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים, תק-מח 2007(2), 2052 (2007), מציינת כב' השופטת מ' שידלובסקי אור (בהסכמת חברי ביה"ד פרופ' ר' חורש ומר דוד ויינשל), כדלקמן:
"הגדרה זו נועדה לסייע בידינו לאתר פוטנציאל להיווצרות כוח שוק, היינו היכולת להקטין תפוקה ולהעלות מחיר מעבר לעלות השולית, מבלי שהדבר יגרור כניסת מתחרים פוטנציאליים לענף או למעבר צרכנים למוצר תחליפי (ע"א 2247/95 תנובה, בעמ' 232-233 (1998); ה"ע (י-ם) 9/99 אמנה (תש"י) חברה להחסנה וערובה בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים, דינים מחוזי כרך לג(3) 746 (2002))." (שם, ע' 2060).
האם כאשר בוחנים אנו את קיומו של השוק הרלוונטי בדיעבד, בין אם בהליך פלילי ובין אם בהליך אזרחי (לעניין המסלולים הרלוונטיים ראו פרשת מוסך משה כהן, עמ' 5848), המוצרים התחליפיים הינם אלו אשר נעשה בהם שימוש בפועל או אף כל מוצר אשר הוכח קיומו.
דעתי הינה, כי עצם קיומו של מוצר העונה להגדרת המוצר התחליפי, אף אם לא נעשה בו שימוש תדיר, מגדיל את מותת כנפיו של השוק הרלוונטי. כאמור, בחינת השוק הרלוונטי נועדה לצורך גיבוש מבחן העלילות, דהיינו: עלול – ולא וודאי. לא זו אף זו, לו היה מוכח מעבר תדיר למוצר התחליפי הרי שהיה בכך כדי לסתור את קיומו של תנאי הכבילה.
טענות הצדדים
43. בכתב האישום לא הגדירה המאשימה באופן מפורש את השוק הרלוונטי, אולם מדבריה עולה כי הכוונה לשוק ייצור ושיווק המעטפות.
כך נכתב בכתב האישום המתוקן:
"1. כתב אישום זה עניינו בתחום המעטפות".
ובהמשך:
"3. בנוסף על שתי קבוצות אלו, צורכים גם סיטונאים, בתי דפוס, חנויות מכשירי כתיבה וחנויות ציוד משרדי, מעטפות כתשומה, לשם מכירתן הלאה לצרכן הסופי.
4. במגזר הממשלתי ובמגזר המוסדי-עסקי, נעשה עיקר רכש המעטפות בדרך של פרסום מכרזים או בקשות להצעת מחיר (להלן בכתב האישום: 'מכרזים')" (ההדגשות אינן במקור – י.ש.).
בסיכומיה מדגישה המאשימה את הגדרת השוק כשוק ייצור ושיווק המעטפות, ודוחה את הטענה כי השוק הינו שוק הדיוור וכולל אף את שוק המעטפיות. אלו דבריה:
--- סוף עמוד 50 ---
"דומה כי די בכך שכפי שראינו לעיל, הנאשמים עצמם התיייחסו בהודעותיהם ל"שוק המעטפות", כאל השוק הרלבנטי, כדי שהדבר ישמש כנגדם. איש מהנאשמים לא התייחס בהודעותיו (וכמובן שגם על דוכן העדים) לשוק המעטפיות/הדיוור הישיר כחלק משוק המעטפות, ודי בכך כדי לדחות טענה כזו, אם תישמע, על הסף. ואולם, מעבר לנדרש, ורק למען שלמות התמונה נסקור בקצרה את ההבדלים וההבחנה הברורה שבין המעטפה, המעטפית והדיוור הישיר." (פרק ח' לסיכומיה, עמ' 48)