על מועד כניסתה של המעטפית לשוק, העיד שפירא, ואלו דבריו:
"ת. המעטפית פותחה בדפוס בארי שוב. אם אני זוכר נכון באזור שנות שוב 92 או 3 אני לא בטוח אבל כן. כמיטב זכרוני. המעטפית היא למעשה איזה שהיא המצאה שמאפשרת להפוך את המכתב עצמו עם ההדפסה למעטפה שאותו אפשר להעביר בדואר בלי הצורך להשתמש במעטפה המסורתית כפי שאתה קורא לה..." (פרו', ע' 1540).
בעניין זה מר שפירא הינו חף מאינטרס. נתונים אלו הינם נתונים אובייקטיביים הניתנים לסתירה בקלות, ועל כן אני מקבל את דבריו.
מר נדל שימש כמנהל הרכש בבנק דיסקונט והעיד מטעם התביעה. בחקירתו הנגדית אישר העד כי בשנת 2000 התחיל הבנק להשתמש במעטפית במקום במעטפה (פרו', ע' 845), העד גם הוסיף ואמר כי בעקבות כניסת המעטפית ירד מגוון המעטפות שנרכש על ידי הבנק (פרו', ע' 846).
הראיה על היקף השימוש במעטפית הובאה על ידי הנאשמים מדבריו של מר שפירא. בעדותו טען מר שפירא, כי תחילה נגסה המעטפית כשליש משוק הדיוור הכמותי, אולם בעת עדותו חלקה כבר עומד על מחצית ובכל המגזרים. אלו דבריו:
"ת. ההערכה שלי היא בסביבות שליש. אולי טיפה יותר. פחות או יותר.
...
ש. וכיום איך אתה יכול להעריך את נתח השוק של המעטפית?
ת. הרבה מעל 50%.
ש. מעל 50%.
ת. הרבה מעל 50%.
ש. באיזה מגזרים תפסה המעטפית?
ת. בכל המגזרים. המגזר הבנקאי, ביטוחי, ממשלתי, מע"מ, ביטוח לאומי, מס הכנסה. רשות השידור, משרד התחבורה, הבנקים
--- סוף עמוד 52 ---
בחלק מהפעילות, הביטוח, הפרסום כמובן. הפכה למוצר בכל המגזרים" (פרו', ע' 1541).
על אף שהמאשימה לא חקרה את העד בנדון משקלה של עדות זו פחות בעיני. עדות זו הינה של יצרן מעטפיות, אשר ייתכן והוא מאדיר את סגולותיו של המוצר שלו. לו היה בחומר הראיות ראיה חיצונית לדבריו, באשר להיקף השוק של המעטפיות, היה בכך כדי לחזק את עדותו, על אף זאת מהעדויות עד כה עולה כי לכל הפחות משנת 2000 החלה המעטפית לנגוס בשוק הדיוור וכפועל יוצא מכך קטן הביקוש למעטפות הרגילות.
הטענה כי המעטפית פלוס הינה כ"מעטפה לכל דבר", ועל כן הינה מוצר תחליפי אף ליתר השימושים אשר נעשו באמצעות המעטפות, נתמכה בעדותו של מר שפירא. כך העיד:
"ת. אמת. למעשה היא שוב, אותו דבר הנייר זה הפך למעטפה אבל אל תוכו כבר אפשר גם להכניס עוד מכתבים עם צרופות וכד'. ולמעשה להפוך את זה למעטפה לכל דבר.
ש. מעטפה לכל דבר.
ת. מעטפה לכל דבר. שמתחרה במעטפה הרגילה המסורתית.