--- סוף עמוד 64 ---
תחילה יש להסיר מעל הדרך את טענת הנאשמים לפיה כתב האישום נוגע רק לרכש באמצעות מכרזים. כאמור בסעיף 4 לכתב האישום המתוקן, נקטה המאשימה במונח "מכרזים" הן כלפי רכש מעטפות בדרך של פרסום מכרז, והן כלפי בקשות להצעות מחיר אף שלא באמצעות מכרז, ומכאן שטענה זו דינה להידחות.
הראיות
הפגישה במלון ימית וטבלאות חלוקת ובקרת השוק
54. בין הנאשמים היו מספר פגישות. ביניהן הינה הפגישה במלון ימית בתל-אביב ביום 2.5.2000.
ראשית יאמר, כי עצם קיומן של הישיבות המשותפות מהווה ראיה נסיבתית משמעותית לקיומו של הסדר. לא זו אף זו, עצם ישיבה סביב אותו השולחן, אף ללא כוונה לקחת חלק במימושו של ההסכם, בבחינת 'ריגול תעשייתי', מעידה על רצונו של שחקן ליצור רושם שהינו חלק מהסדר הכובל, ואף התנהגות זו נאסרה בחוק. בעניין זה נקבע בפרשת בורוביץ', כך:
"...גם אם - לנוכח התנהגותה התחרותית, שבעטייה הייתה מושא להתקפות מצד נציגי החברות האחרות - הייתה שותפה בעייתית וסוררת. על כל פנים, התלונות עליה לא גרעו מהיותה צד להסדר הכובל. הן מפני שתלונות דומות (ולוא גם בעוצמה פחותה) הופנו גם כלפי חברות אחרות שהשתתפו בישיבות השולחן (שבפי משתתפיהן כונו "ישיבות גנבים"), והן מפני שנטיית השותפים להסדרים כובלים להפר את ההגבלות שנטלו על עצמם אינה תופעה בלתי מוכרת. מטעם זה נוהגים קרטלים להקים מנגנוני מעקב ופיקוח, במטרה למנוע ניסיון של "אחד מחברי הקרטל להרוויח... על חשבון מתחריו" (יגור, 163). נמצא כי באפשרות שאיילון נחשבה כ"חריגה" בשוק הקולקטיבים, לא היה כדי לגרוע מן ההתרשמות שיצרה בעיני החברות כי היא חלק מההסדר. אלמלא חפצה ביצירת ההתרשמות האמורה, חזקה שהייתה נוהגת כפי שנהגה, משלב מסוים, חברת הביטוח אליהו ומדירה את רגליה מישיבות השולחן." (שם, ע' 4839).
במקרה דנן, אליבא דגרסת המאשימה, הוכנו בפגישה זו טבלאות חלוקה ובקרה (להלן: "טבלאות ימית"), אשר מהוות הן ראיה לתוכן הפגישה והן ראיה עצמאית מובילה בהוכחת אישום זה.
טבלאות ימית נתפסו בשתי גרסאות, עותק אחד נתפס בביתו של הנאשם 4, טבלה זו סומנה ת/88. עותק נוסף של טבלה זו נתפס בביתו של הנאשם 1 וסומן ת/6. עותק זה נכתב ברובו על ידי עד התביעה יאיר מוראש, איש מכירות בגברעם (להלן: "מוראש") (פרו', ע' 224). בעניין זה יצויין כי אף הנאשמים עצמם אינם חולקים על כך שהטבלאות נרשמו בעת
--- סוף עמוד 65 ---