בסיכומיה, בנושא זה, מצביעה המאשימה על שלוש נקודות העולות מתוצאת החישובים אשר בתחתית טבלת ימית (ת/6):
ראשית, כי עד שנת 1999, כולל שנה זו, עמד חלקה של אמקה על 23.5%. לאחר מכן, לאור לחצים אשר הפעילו מנהלי אמקה, לגביהם העיד מר כהן (פרו', ע' 40), הועלה חלקה של אמקה לכ- 29%.
שנית, נקודה המחזקת את טענת חלוקת השוק, הינה כי ישנה התאמה מלאה בין חלוקת השוק העולה מחישובים אלו, לבין חלוקת התשלומים לאמקה, שתידון באישום השני. לדברי המאשימה, שם ככאן, חלקה של אמקה עמד על 23.5%.
שלישית, זו התומכת בטענת התיאום, הינה כי החישובים בת/6 זהים בתוכנם לחישובים אשר נערכו על ידי נאשם 4 בסיכום הישיבה שערך לעצמו בסופה של טבלה ת/88.
המאשימה טוענת כי מדובר בטבלאות בהן בחנו הנאשמים את הזכייה במכרזים בשוק בשנתיים שלפני הישיבה האמורה, ובדקו האם זכייה זו התפלגה בהתאם לחלוקת השוק ביניהן. עוד טוענת המאשימה כי בהינתן נסיבות הכתיבה של הטבלאות הרי שהטבלאות מדברות בעד עצמן, ואין צורך בעדות מפורטת או בדברי הסבר נרחבים על מנת להבינן.
55. נאשם 1 אינו חולק על עצם קיום הפגישה ואף לא על רישום הטבלה. כמו כן אין הוא חולק על רישום החלוקה (האחוזים), אלא טוען הוא כי רישום זה לא נעשה בפגישה כי אם לאחריה. עוד טוען הוא, שאין מדובר בטבלה של חלוקת שוק עתידית אלא לכל היותר בחינת מצב השוק לעבר – עד מועד הפגישה.
--- סוף עמוד 68 ---
אף אם אקבל את כל טענותיו הללו של נאשם 1 אין הוא יכול להיבנות מהן. כאמור בעניין ההתאמה האוליגופוליסטית, התחשבנות לעבר מעידה על קיומו של מנגנון להסדרת תמריצים והיא אחת מההתנהגויות המקילות המוכיחות את קיומו של תיאום אסור.
56. נאשם 4 מדגיש בסיכומיו בעניין טבלאות ימית שהמאשימה לא הוכיחה התאמה בין הכתוב בטבלאות ובין מכרזים שתואמו בפועל. טענה זו דינה להידחות משני טעמים. הטעם הראשון הינו, שדי בכוונה לתאם ואין הכרח בתיאום בפועל. העובדה שהטבלאות ת/6 ו-ת/88 זהות מעידה על כך שהן אינן טבלאות וולנטריות סתמיות אלא תוצר של הפגישה. הטעם השני הינו, שכתוצאה מהפירוט לעבר ישנה התחשבנות להווה וזו כאמור מהווה מנגנון להסדרת תמריצים, אף אם הנתונים לעבר לא הוכחו.
57. נאשם 6 אינו חולק על העובדה כי נכח בפגישה זו, אולם מדגיש שעותק זהה לטבלאות הנ"ל לא נמצא בידי אמקה. לטענתו, ייתכן וטבלאות אלו נכתבו לאחר שיצא או לחילופין כי נוכחותו בפגישה לא נועדה לגיבוש הסכמות כי אם ל"ריגול תעשייתי". עוד טוען נאשם 6, כי אף אם תתקבל טענתה של המאשימה "ברי, כי באמור אין כדי להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי הנוכחים בישיבה הצליחו להגיע להסדרים באותם נושאים." (סיכומי נאשמים 6-8, ע' 70).