ת. הלקוחות הגדולים נותנים הצעת מחיר לא לבנאדם אחד, הם נותנים לפחות לשלושת המפעלים.
ש. או. קיי.
ת. אז זה ברור לי שהם קיבלו, לפחות עוד אחד קיבל.
ש. בסדר.
ת. זה ברור הרי. הלקוח גם היה יוזם את זה, שאני אדע שגם מישהו אחר קיבל.
ש. או. קיי.
ת. עכשיו, היו מקומות שהיה סטאטוס קוו, הוא יודע שאני עובד פה, והוא עובד במקום אחר.
--- סוף עמוד 103 ---
ש. שוב אני חוזרת לשאלה, אבל מה הוא היה צריך לעשות כשאתה אומר לו את אותם דברים, דיר בלק אל תיכנס לפה זה שלי, מה זה אומר לו אל תיכנס לפה?
ת. שלא יוריד מחירים בצורה משמעותית.
ש. ואיך?
ת. שיגיש הצעה שתהיה פרית, הוגנת, אבל לא שישתולל.
ש. איך הוא יודע מה זה הצעה הוגנת, אתה אומר לו בשיחה כזאת כמה להגיש?
ת. מה פתאום.
ש. אז איך הוא יודע?
ת. כולם יודעים את רמת המחירים שכולם עובדים, אי אפשר לסטות בהרבה אחוזים, זה שקל לפה או שקל לשם." (שם, ע' 878).
עדות זו פותחת בפנינו צוהר, לכל הפחות לקיומו של הסדר מכללא. כאמור בחלק הכללי, דחיתי את טענת הנאשמים כי ענייננו בהתאמה אוליגופוליסטית ועל כן גם לדברים אלו יש ליתן את הפרשנות המתאימה – והיא קיומו של תיאום אסור.
--- סוף עמוד 104 ---
עדות רוני טל
74. לביסוס עמדתה בעניין זה, סומכת המאשימה אף על דבריו של העד רוני טל. עד זה עבד במשך כחצי שנה בלבד בגברעם, אולם לאור תפקידו (מנהל שיווק) נכח זמן רב במחיצתו של נאשם 1. בעלותו על דוכן העדים, כאשר נשאל באשר לשיחות אשר שמע, פרח כליל זכרונו של עד זה. אף ניסיונות חוזרים ונשנים של המאשימה לרענן את זכרונו נדונו לכישלון. לאור האמור ניתנה אף החלטת בית המשפט בעניין, בזו הלשון:
"אני דוחה את ההתנגדות.
העד באופן שיטתי לאורך כל הקו אינו זוכר ואף אמר, שהוא גם לא רוצה לזכור, הוא רוצה לשכוח את הדברים ולפיכך, הדברים מתקבלים בהסתייגות של עו"ד ליבאי.
ניתנה היום, יב' בכסלו תשס"ה (25 בנובמבר 2004), במעמד הצדדים."
(פרו', ע' 329).
בנוסף, בתחילה העיד עד זה על תיאוריות שבנה והסקת מסקנות אשר לא נגזרו מקליטה באחד מחמשת חושיו. לאחר שהובהר לעד כי עליו להעיד על ידיעותיו בלבד, העיד כדברים הללו:
"ת. לשאלתך, יאיר למעשה התעסק במחירים, למעשה, מול המכרזים ומול השוק עצמו. מה נעשה, מה שנעשה שם, זה למעשה, לפי דעתי, מה שנעשה שם, היו שיחות עם המתחרים,
ש. מה זה לפי דעתך?
ת. לפי דעתי, משום שלא הייתי עד לזה.
ש. לא היית עד לזה?
ח. לא." (שם, ע' 318).