התיאום – בראש המסמך נכתב "1997" ומתחת לכותרת זו צויירה טבלה באופן הבא:
ירון בודק
גברעם לברר ולדווח
דפרון בודק
תקן – בזק -
בולים – יום א'
בהמשך, במחצית העמוד, נכתבה כותרת נוספת ותחתיה רשימה, כדלקמן:
מה שבסטטוס – קוו 1998
פול גדול – פועלים אורדע-כרד
דיסקונט איי.בי.דטה.
לאומי ת.ד.מ
מחיש – מזרחי
מרכנטיל [כך במקור – י.ש.]
פול גדול – בנלאומי
מטף
טפחות
ויזה
ישראכרט
אנ. י-ם
" חיפה
" הפתוח
" טכניון
בחלקו השמאלי של העמוד בתוך מסגרת נכתב כך:
"פגישה הבאה
98/ 9/ 15 – 10
דו"ח ½ שנתי [או שנה – קטוע – י.ש.] מכרזים"
בהתייחס למסמך זה העיד נדב כך:
"ש: או.קי. עכשיו בוא נחזור ל-256. אתה יכול להסביר לי מה כתוב שם? מה רשמת שם?
ת: אני לא זוכר את הסיטואציה הזאת: יש פה שמות של לקוחות: של בנקים יותר נכון. אוניברסיטאות:
ש: מה כתוב בכותרת מעליהם?
ת: פה?
ש: כן.
ת: משהו בסטטוס קוו.
ש: מה זאת אומרת משהו בסטטוס קוו, אתה יכול להסביר את זה?
ת: לא זוכר את זה.
ש: אתה רואה שכתוב שם מצד שמאל פגישה הבאה 10-15 בספטמבר 98?
ת: אני רואה שכתוב.
ש: אתה זוכר פגישה כזאת?
ת: לא.
ש: אני מבקשת להגיש רק את מסמך ח', 256. המסמך הזה, אדוני, הוא מסמך מקור שהיה בתיק קרטון החום. אני ארצה בהמשך להגיש את התיק בכללותו, לכן אני מבקשת להגיש לביהמ"ש צילום בשלב זה.
--- סוף עמוד 113 ---
כב' הש' שפירא: הוגש וסומן ת/53." (שם, שם).
נאשם 1 טוען שפרשנותה של המאשימה, לפיה מסמך זה מהווה סיכום פגישה בין גברעם לדפרון, אינה נתמכת בראיה כלשהי ומסמך זה יכול גם לתאר תמונת המצב הקיים (סטטוס קוו) של החברות אשר רוכשות מעטפות מגברעם. עוד לדבריו, סטטוס קוו אינו עבירה על חוק ההגבלים, בניגוד לשמירה על סטטוס קוו כחלק מהסדר כובל כן.
נאשם 4 טוען שמסמך זה אינו יכול להוות אף ראיה נסיבתית כלפיו מאחר שנדב לא העיד דבר על המסמך וכלל לא זכר פגישה הקשורה בו.
נאשמים 6-8 טוענים כי אף אם פרשנותה של המאשימה למסמך זה הינו נכון, הרי שמדובר בתיאום שנערך בין גברעם ובין דפרון בלבד.
טענתו של נאשם 1 כי יש לפרש את המסמך כמסמך פנימי של גברעם היתה סבירה לו היה המסמך לא היה נושא אף את שמה של החברה המתחרה דפרון, אולם מאחר שהמסמך הינו מסמך העוסק הן בדפרון והן בירון (גברעם) אזי הטענה לפיה אין הוא עוסק ביחסים ביניהם אינה מתקבלת. כאמור בחלק המקדמי, על מנת להביא לזיכוי נאשם אשר הראיות כנגדו הינן ראיות נסיבתיות בלבד די בהצגת חלופה סבירה לראיות המאשימה, אולם טענה אשר נטענת בעלמא כטענת נאשם 1, אשר אין בינה לבין האמור במסמך כהוא-זה אינה בגדר חלופה סבירה. (לעניין ראיות נסיבתיות – ראו להלן באישום השני).