זאת ועוד, החיבור שבין חלוקת מטלות הבדיקה בין דפרון לבין ירון ובין קביעת פגישה שתוכנה דו"ח חצי שנתי על מכרזים, אינו מביא אלא למסקנה אשר מסיקה המאשימה.
בנוסף, ראיה זו הינה ראיה בכתב על תוכנן של הפגישות – "דו"ח ½ שנתי מכרזים".
יצויין שמסמך זה יכול להוות ראיה נוספת לדרך ההתחשבנות בה נקטו חברי הקרטל, והיא ישיבות בהן ניתוח דו"ח על המכרזים. ברי, כי לא ניתן לתת דו"ח חצי שנתי מראש אלא הפרשנות הנכונה היא כי דו"ח זה ניתן על העבר ועל פיו מתקיימת התחשבנות. זוהי הפרשנות העולה מניתוח טבלאות ימית, כאמור לעיל.
מוצג ת/49
78. המאשימה מבקשת ליתן משקל נכבד למסמך זה וכן לת/29, הקשורים לעד נדב.
ת/49 הינו מסמך בכתב ידו של נדב. לאור חשיבותו אביאנו בשלמותו. (הן סרוק, והן בהקלדתו).
--- סוף עמוד 114 ---
לשם הנוחות, להלן תוכן המסמך:
"23.5.96
- הורדת מחירים שלא מתחת למינימום. אמון
- הגברת התיאומים על מוסדות.
- נושא גביה ותנאי תשלום.
- העברת אינפורמציה על לקוחות בעייתיים.
- קניות בין המפעלים. בשלב מאוחר יותר כשהאמון יהיה מבוסס יותר.
עד 96/ 6 / 18 – 17
- רשימה של מוסדות שלא נוגעים בהם.
- קניות בין מפעלים לתת תשובה.
- ריסון מחירים.
- פניות להקטור." [ההדגשות במקור – י.ש.]
--- סוף עמוד 115 ---
תחילה התכחש נדב לכך שהמסמך כתוב בכתב ידו, חרף שלא צריך להיות מומחה לכתב יד על מנת להיווכח, בהשוואה למסמכים אחרים שנכתבו על ידו ואושרו על ידו, שזה אכן כתב ידו. במיוחד החיבור בין האותיות "ע" ו- "ל" בכתבי היד כה בולט, וכך בסופו של יום חזר בו והסכים כי מדובר בכתב ידו.
79. עובדה נוספת הרלוונטית לענייננו הינה שהקטור היה בעבר מנכ"ל גברעם ולאחר תקופה בחו"ל יעץ לאמקה בעת הקמת המפעל שלה (ת/117, ע' 11 שורה 391; ת/138 (הודעת הקטור ברק) ע' 1 שורה 30 ו-ע' 4 שורה 128). משמע, המשמעות של האמירה "פניות להקטור", כמוה כפניה לאמקה בעת הקמת המפעל, וכפי שעולה מהודעתו של נאשם 7 – פניה כזו אכן הגיעה מגברעם בעת הקמת המפעל (ת/ 113, ע' 2). יצויין כי מסמך זה אינו יכול להוות מסמך מרשיע ביחס לנאשמים 6-8 מאחר שממנו עולה כי התקיימו פניות אל אמקה אולם לא מוכחת הסכמה.
מסמך זה אינו ניתן לפרשנות אחרת זולת פרשנות קרטליסטית. לא זו אף זו, מסמך זה הינו מעין תוכנית אב למטרות הקרטל והדרכים לממשן. עוד משתמע מהמסמך שמועד כתיבתו חופף לתקופת תחילת התהוות הקרטל ועל מנת לממש את מטרותיו נדרשת יצירת אמון בין הצדדים. כפי שעוד יאמר, האמון לא היה הצד החזק של קרטל המעטפות אולם כפי שנקבע בפרשת בורוביץ' עבירה זו הינה עבירה התנהגותית ולא תוצאתית, ועל כן, די בקיומן של הסכמות על מנת לבסס הרשעה בעבירה זו. כמו כן, העובדה שכל שחקן בקרטל בוחן את גבולות מנגנון הפיקוח וחותר תחת הקרטל אינה מאיינת את עצם קיומו של הקרטל.