נימוק חברת האם להחזקת זכויות הקניין הרוחני באמצעות חברת בת שוויצרית, היה, ככל הנראה, כי משעה שתוכנן כי פעילות החברות במדינות השונות תיעשה באמצעות רישיונות (Licensing) של זכויות הקניין הרוחני של חברת האם, הרי שמדיניות המס בשוויץ הינה עדיפה, ומשכך יש לבצע את ההתקשרויות לזיכיונות אלו באמצעות חברה שוויצרית, ולא על ידי חברת האם האמריקאית ו/או החברות הישראליות.
אין כל חולק כי שיקולי מיסוי הם שיקול עסקי רלוונטי ולגיטימי בהתנהלות העסקית, והדוגמה שהובאה על ידי התובעות בהקשר זה, אך ממחישה זאת.
113. לגבי ההתקשרות "המסוכנת" עם יצרן רכב יחיד, נטען כי הייתה תולדה של חוסר ברירה, תוצאה שנוצרה חרף ניסיון החברה לפעול אחרת. ראו סעיף 69 לכתב התביעה:
יבואר ויודגש, כי מתחילת הדרך, בטר פלייס ניסתה לגייס יצרן רכב נוסף אשר ישיק דגם רכב חשמלי נוסף התואם למערכות בטר פלייס (קרי, דגם המאפשר לה החלפת סוללה), כמו גם פעלה להשגת רכב למדינות נוספות מלבד ישראל ודנמרק. אולם ניסיון זה כשל.
114. בהיעדר טענות לגבי חוסר תום לב או ניגוד עניינים, נותר אפוא למקד מבטנו בתנאי השלישי, שעניינו קבלת החלטות מיודעות. ואולם, לא מצאתי בכתב התביעה (לרבות בפרק ד.2.ב שכותרתו "העדר דיון בנושאים מהותיים בדירקטוריון חברת האם") כל טענה קונקרטית בהקשר זה, ביחס לסוגיות שבכותרת. אמנם, כתב התביעה רווי טענות לפיהן "לא הועלו לדיון בדירקטוריון חברת האם כלל, ולמצער לא לדיון משמעותי, נושאים מהותיים אשר היה חייב כי יתקיים בעניינם דיון מעמיק" (סעיף 141 לכתב התביעה), ואולם טענה כללית מסוג זה, שאין בצידה התייחסות קונקרטית לתהליך קבלת ההחלטות בסוגיות הספציפיות אותן תוקפות התובעות, אין די בה כדי להקים עילת תביעה. קל וחומר כאשר לצד הטענה הכללית מופיעות אמירות המצביעות דווקא על מודעות של הדירקטורים למשמעות הפעולות שננקטו ולידיעה בדבר השלכותיהן. ראו למשל, את סעיף 53 לכתב התביעה, ביחס לסוגיית ההסכמים:
תמצית ההסכמים תוארה בדוחות הכספיים של [חברת האם] לשנת 2009 ... ו-2010 ... והחל מהדוחות הכספיים לשנת 2011 ערכה [חברת האם] תחשיב של היקף התחייבויותיה החוץ מאזניות, הנובעות מההסכמים הנזכרים לעיל, וכללה התייחסות מפורטת במסגרת ביאור "Commitment and Contingencies".
וכן, את סעיף 54 לכתב התביעה:
אין כל חולק, כי חברת האם הייתה מודעת לסיכון הכרוך בחתימת ההסכמים, שכן בעלת המניות העיקרית, החברה לישראל, אשר לה נציגים בדירקטוריון, כללה התייחסות מפורשת לכך בתיאור גורמי הסיכון בדוחותיה הכספיים .... זאת ועוד, חברת האם, הדירקטורים שלה, ונושאי המשרה שלה, היו מודעים להיקף החשיפה הכספית בגין הסכמים אלו החל ממועד כריתתם, כפי שיפורט להלן.