115. משלא נטענו טענות היכולות לסתור את חזקת התקינות, דינן של הטענות – סילוק על הסף.
ו.5. התנהלות ללא סמנכ"ל כספים (CFO) (פרק ד.4 לכתב התביעה)
116. בסעיף 153 לכתב התביעה טוענות התובעות כי הדירקטורים בחברת האם התרשלו בכך שאפשרו לקבוצה ולחברת האם להתנהל עד סוף שנת 2012 ללא מנהל כספים מקצועי, והותירו את הניהול הכספי בידי אגסי עצמו (וראו גם סעיף 155 לכתב התביעה). לדידם, היה על הדירקטורים לדרוש ולעמוד על כך שימונה לקבוצה סמנכ"ל כספים מקצועי, והעובדה כי לא פעלו כך – מהווה רשלנות מצדם. נגד אגסי עצמו נטען כי "... התרשל בכך שלא מינה לחברת האם CFO בעל כישורים מתאימים בעת הקמת המיזם או בסמוך לאחר מכן, הכין בעצמו את המודל העסקי וריכז את הכנת תקציב הפעילות הראשון של הקבוצה לשנים 2009-2008 (master budget) מבלי שאלו עברו בדיקה, פיקוח ובקרה של סמנכ"ל כספים או גורם אחר בעל כישורים פיננסים מתאימים" (סעיף 178.5 לכתב התביעה).
117. הלכה למעשה, התמונה העובדתית בעניין זה, כפי שהיא עולה מכתב התביעה עצמו, מורכבת יותר. עד לחודש פברואר 2009 אכן לא מונה לחברת האם סמנכ"ל כספים, ואגסי מילא גם פונקציה זו בסיוע האחראית על ניהול הכספים, גב' עליזה פלג (סעיף 60 לכתב התביעה). בפברואר 2009 מונה מר צ'רלס סטונהיל לתפקיד סמנכ"ל הכספים של החברה האם, והוא שימש בתפקיד עד ספטמבר 2010 (סעיף 61 לכתב התביעה). ממועד עזיבתו של סטונהייל ועד סוף שנת 2011 חזר מר אגסי להיות מופקד גם על ענייני הכספים, כאשר החל מסוף שנת 2011 ועד למינוי גלמן (הנתבע 5) לתפקיד סמנכ"ל הכספים באוקטובר 2012, שימשה דרפלר כמנהלת מחלקת כספים של חברת האם וכממלאת מקום סמנכ"ל כספים (סעיפים 18.15 ו- 62 לכתב התביעה). מכאן שהנטען בסעיף 153 לכתב התביעה אינו מדויק.
118. קשה לחלוק על כך שחוסר יציבות בתפקיד סמנכ"ל הכספים אינו רצוי, ואולם מכאן ועד לטענה כי התנהלות זו מלמדת על כך שהנתבעים אינם זכאים ליהנות מהגנת כלל שיקול הדעת העסקי רחוקה הדרך.
119. התובעות מלינות על כך שבתקופות בהן לא היה בחברת האם סמנכ"ל כספים הנתבעים לא עמדו על מינויו של סמנכ"ל כספים מקצועי, שיעבוד בכפיפות לאגסי. אין חולק כי גם החלטה שלא לפעול (החלטה שלא למנות סמנכ"ל כספים) היא החלטה, וניתן להחיל לגביה את אותו מבחן – דרישה כי ההחלטה תהא מיודעת, קרי מבוססת על איסוף המידע הבסיסי ושקילתו (ראו עניין מנשה, פסקה 39). הנטל להוכיח כי ההחלטה הייתה בלתי מיודעת מוטל על התובעות.