אציין וארחיב על כך בהמשך, כי על-פי הראיות אכן הבטיח האוצר לבנקאים חלון אשראי, ופקידיו הבכירים פעלו אצל נגיד בנק ישראל להסכים לכך ולפתוח חלון אשראי כזה, ונגיד בנק ישראל, שלא בהתלהבות, גילה נכונות ואף פעל להעמדת אשראי כזה, אולם בינתיים בא המשבר.
עוד בהקשר ל"פגישה" שלא הייתה והשלכותיה. כך נאמר בעמ' 43:
"הבנקים אכן יכלו לצאת מהפגישה בידיעה כי לא דרשו מהם להפסיק את הויסות. הפגישה היא בגדר השלמה עם המשך הויסות בשלב זה, תוך דרישה למיתונו. אני קובעת עוד שהיתה לבנקאים ציפיה שהאוצר לא יעמוד מנגד בעת משבר, אך לא היתה להם כל הבטחה שצורת ההחלצות לעזרה תהיה בדרך של מתן חלון אשראי להמשך הויסות, או בדרך מוגדרת וידועה. אוסיף עוד ואומר, כי אותה ציפיה שהאוצר לא יעמוד מנגד היתה סבירה, כפי שעלה
--- סוף עמוד 409 ---
= 406 =
מעדויות רבות, גם בלא קשר לאותה פגישה ממרץ 1983. ובסופו של דבר כשהתרחש המשבר, כפי שיפורט להלן – האוצר לא עמד מנגד".
יצוין גם בקשר לדברים אלה, כי כפי שמסתבר ויובהר בהמשך, אכן הייתה פעולה מצד האוצר לגיוס חלון אשראי להמשך הוויסות, כפי שכבר הערתי לעיל.
225. ועוד בהקשר להשלמה של הרשויות עם המשך הוויסות, מוצאים אנו בעמ' 49 קביעה מסכמת של השופטת המלומדת לאמור:
"אני קובעת על יסוד מכלול העדויות שלא היתה בקשה או דרישה שהופנתה לבנקים להמשיך בויסות. לא היה סירוב לבקשה של בנק לאומי שרצה להפסיק את הויסות. היתה עם זאת – עד סוף התקופה הרלוונטית- השלמה של הרשויות עם המשך הויסות, תוך בקשה למיתון התשואות בפגישה במרץ 1983".
ברור לחלוטין שהשלמה עם הוויסות הייתה, אולם כפי שאראה בהמשך דבריי, לא רק השלמה עם הוויסות הייתה, אלא גם צעידה לאורך זמן לצד הבנקים בהפעלת המדיניות הזו. גם אפנה לכך שהתברר מדברים שבזמן אמת כי היה עידוד להמשכו של הוויסות והייתה הבטחה משתמעת לגיבוי בעת משבר.
לא רק באוצר, על-פי גישתם ותגובותיהם לוויסות, הקלו על יישום מדיניות הוויסות, אלא גם בבנק ישראל, וזאת למדים מהאמור בעמ' 50 להכרעת הדין:
"גם נגיד בנק ישראל מר מנדלבאום, שמדיניותו המוצהרת היתה שלא לסייע לויסות ושסירב באופן עקבי לפניות למתן חלון אשראי לבנקים לצורכי ויסות (כפי שאראה, בשלב מסוים גילה הנגיד נכונות ליתן חלון אשראי – ד' ל'), הקל למעשה על הויסות, בכך שאיפשר לבנקים מימון זול של הויסות על ידי קנית המניות באמצעות מטבע זר".
226. על התכנית הגדולה ששקדו עליה במשרד האוצר בסודיות, ושבמסגרתה היה בא לכלל פתרון גם נושא הוויסות, אומרת השופטת בעמ' 53: