שאלות אלה עמדו לפני הרשויות, ובמיוחד לפני שר האוצר ופקידיו הבכירים, נגיד בנק ישראל ויועציו והרשות לניירות ערך. נטייתם הייתה למנוע ככל האפשר הפסקת ויסות מיידית ולגבש תכניות כנ"ל שיכללו בתוכן – כאחד המרכיבים – פיחות. המשבר החמור הקדים את גיבושה, השלמתה ויישומה של המדיניות הכוללת החדשה, שאמורה הייתה לבלום את האינפלציה הדוהרת, להביא לכלל פיחות בשער המטבע, לייצב את שוק ההון ותוך כדי כך להפסיק את תופעת הוויסות. האם בנסיבות אלה ניתן לומר על המערערים כי בדרך עשייתם בעסקי הבנק בתקופה זו, תוך דיונים משותפים עם הרשויות, פגעו ביכולת הבנקים לקיים את התחייבויותיהם, מכל מקום ברמה חריפה יותר מזו שהייתה נגרמת בהפסקה מיידית של הוויסות?
(ט) התוצאה המיידית של הפסקת הוויסות והצורך שנוצר אצל הבנקים להשתחרר ממלאי המניות המוחזק בחברות המווסתות, צורך שהתעצם וגדל עם הזמן, היו מביאים לידי כך ששערי מניות הבנקים היו יורדים פלאים ושוק ההון היה מזדעזע. השאלה היא, אם כפועל יוצא מכך הייתה נפגעת יכולת הבנקים לקיים את התחייבויותיהם.
שאלה זו לא הועמדה במבחן המציאות, שכן גובש ויושם הסדר המניות הבנקאיות על דעת האוצר והבנקים. המערערים גורסים וטוענים כי גם אלמלא ההסדר לא הייתה יציבות הבנקים נפגעת, ואילו ההפסד שבהתדרדרות שערי מניות הבנקים היה נסבל וזמני בלבד, שהרי עם הזמן היו שערי המניות חוזרים ומתייצבים בערכם הריאלי.
לגירסת המערערים, אין זו הנחה אקדמית אלא השערה הניתנת לבדיקה ולאישוש לאור הניסיון המצטבר שהיה עם המניות המווסתות של אי.די.בי פיתוח. חברה זו, שגם היא ויסתה מניותיה, לא שולבה בהסדר. מניותיה ירדו בשיעור ניכר מאוד, אך כעבור זמן חזרו והתייצבו, החברה לא התמוטטה, ויציבותה לא התערערה. יש טעם בטענה זו, אך בשל המציאות שנוצרה בפועל לא ניתן להכריע באישום שלפנינו על יסוד טענה זו, שבסופו של דבר הייתה והינה בגדר
--- סוף עמוד 418 ---
= 415 =
ספקולציה אפשרית, אך איננה ניתנת להוכחה מספקת בהליך מורכב זה ועל-פי הכללים החלים על הליך פלילי.
הראיות שמאחורי המסקנות
235. כיצד נראים פני הדברים בהסתכלות מעמיקה וחודרת ובסקירה נאותה של הראיות החשובות שמזמן אמת, זאת אנסה לשקף תוך התייחסות לראיות המגבשות את העובדות והתיזות שסקרתי לעיל. סקירה זו תיעשה בעיקרה לפי הסדר הכרונולוגי, בדרך שנהגתי לעיל ולאו דווקא לפי דרגת החשיבות של עובדה זו או אחרת.